|
לתחרות של הסיפורים בספרייה
|
19/08/2013 |
מקי ותמקי
יום אחד היו שני ילדים,מקי ותמקי,שניהם היו ילדים שאהבו מאוד ממתקים. אביהם היה מכין דברים מעצים,ולכן הלכו ליער בשביל העצים. הבעיה היא,שהיער היה חשוך מאוד,ולכן הם הלכו לאיבוד. עבר שבוע והם אכלו רק קצת במשך השבוע דברים מהטבע,אך לא כל כך טעימים.בגלל שהיה היער חשוך מאוד והם לא ראו ממש הרבה,האבא החליט להתפצל,מקי ותמקי היו ביחד ואביהם היה לבד. כדי שלא יאבדו את הדרך הם פיזרו אחריהם פירורים של עוגיה שלא יאבדו את הדרך. הייתה להם עוגייה למקרה חירום,אך חרקים אכלו את כל הפירורים ולא נשאר שום פירור! לפתע הילדים שמעו רעש,הם נבהלו,עד שהריחו ריח של עוגת מיקשוקולד,ושל מיק קוקיז,ושל שלישייה ממקמקת,היה גם שוקולד מיקחלב,שוקולד מקריר ושוקולד בכל הטעמים,היו גלידות וארטיקים,את כל הדברים הכי מתוקים ממקמקים וטעימים שיש! הם הריחו והלכו לפי הריח ולפתע ראו בית,הבית היה עשוי מכל הממתקים הכי טעימים,והם פשוט רצו וזללו הכל.
לפתע שני הילדים שמעו רעש,רעש קצת מפחיד. הם ראו משהו זז,וגילו שזו אישה זקנה,והם ישר נבהלו והפסיקו לזלול. ''מי אתם ולמה אתם אוכלים את הבית שלי?'' אמרה האישה הזקנה בקול רועש ''סליחה היינו רעבים מאוד'' ענו שניהם בפחד,האישה הייתה נראת קצת זועפת,אבל הזמינה אותם לתוך ביתה הטעים. כשלא הסתכלה הם אכלו את הספה,הכיסא,ועוד כמה דברים. אך הילדים לא ידעו שהאישה הזקנה,היא מיקכשפה,ולכן לא ידעו מה שהולך לקרות. הם אכלו ואכלו עד שהזקנה תפסה אותם,אבל הרשתה להם לאכול עוד ועוד. שניהם ענו ''מקמיק!'' והמשיכו לאכול. עברו כבר כמה שעות,והמיקכשפה כלאה את מקי בכלוב,וצעקה על תמקי ''אם את לא תיהי המשרתת שלי גם את תיהי בכלוב ואני יאכל אותך!'' שניהם נבהלו,במיוחד מקי,הוא ישר הבין שהיא מתכננת לאכול אותו! ככה המשיך כבר יומיים והמיקכשפה החליטה לזלול את מקי כבר באותו הזמן,היא ביקשה מתמקי להדליק את התנור,תמקי לא הסכימה והמיקכשפה ענתה ''יש לי ארוחת בוקר למחר,ילדה! '' תמקי ישר נבהלה והדליקה את התנור. ''עכשיו ילד תיכנס לתנור'' אמרה המיקכשפה וצחקה צחוק מרושע,אך לפתע אמרה תמקי ''אני לא יודעת איך להדליק את התנור'' וקרצה למקי קריצה. המיקכשפה התקרבה ואמרה '' כן יש לי ארוחת בוקר,אבל עד מחר,עושים את זה ככה.'' אמרה המיקכשפה ולפתע תמקי דחפה אותה פנימה שיחררה את מקי מהכלוב והם ברחו. הם חיפשו את הפירורים של העוגייה אך מצאו לפתע את אביהם. הם מצאו את הדרך לביתם וחזרו הביתה,וגדלו ביחד עם אביהם האוהב. |
|
