|
לתחרות הסיפורים בספריה♥:)
|
26/08/2013 |
המיקצב והמונדו
"לשבת ולקרוא ספרים זה רעיון טיפשי." כך מונדו אמר למיקצב ביום אחד שמשי. "כל השרירים שלך רופסים, השמנת כמו כדור. בתחרות ריצה חבר, תפסיד לי זה ברור!" מיקצב הרים מבט נבון במשקפי זהב,ואז בלע כמה זבובים בתוך פיהוק רחב. "אתה מציע תחרות?" הוא כלל לא התרגש. "אם כך המתן לי פה דקה, אלך להתלבש." מקץ שלושה ימים המיקצב בא למרוץ לבוש אותו שריון בלוי, ישן, שאין בו שום חידוש. והמונדו בבגד ספורט גנדרן, יפיוף, יהיר, "עכשיו נראה," צחקק בבוז, "מי כאן הכי מהיר." "למקומות, היכון, צא!" מונדו בקול צעק, ותוך שניות הוא נעלם בתוך ענן אבק. "נו טוב," המהם המיקצב לאט, "עדין יש לי זמן... החיפזון, אומרים אצלנו מהשטן." והוא החל לצעוד בשביל עקב בצד זנב, ומדי פעם נעצר למתוח את רגליו. הרחק משם, על פני כוכב מרחק 5 שנות אור, עצר מונדו את מרוצו, הביט מודאג לאחור. "אולי הגזמתי קצת?" חשב, מביט סביב, "אך שימו לב איזו ריצה אני פשוט ענק!" ואל כדור הארץ שב בשיא המהירות. "אל דאגה, בלאו הכי אזכה בתחרות." ובינתיים המיקצב המשיך לו בשלוה גמורה, עיניו הקטנטנות קבועות בקו המטרה. "מי שצועד בנחישות יצליח כמובן. ולא תמיד כדאי להיות חפוז ורברבן." אך מי זה נם בצד הדרך, עם אוזניים ארוכות? זה מונדו! המיקצב יודע: מישהו הולך לבכות. מונדו כיון את שעונו: "רק לעשרים דקות. אישן לי קצת וגם אספיק בפרס ראשון לזכות." אבל כשמונדו קם פתאום, בבת אחת, הוא גילה שכבר הגיע יום המוחורת. "אוי כמה שאני טיפש!! אני פשוט רותח! בזמן שפה נחרתי לי, המיקצב אותי ניצח!!" כי מרוב שביעות רצון הארנב הקשקשן במקום לישון עשרים דקות, עשרים שעות ישן!. והמיקצב, ממש כנגד כל הסיכויים, זכה בפרס, והוא עכשיו אלוף האלופים!! |
|
