המיקמק במגפיים
|
31/08/2013 |
לפני שנים רבות בכפר קטן ששמו מיקמכפר היה טוחן זקן,שכל ימיו עבד בטחנת קמח. לפני מותו קרא אליו הזקן את שלושת בניו המיקמקים וחילק ביניהם את רכושו. למיקמק הבכור נתן את הטחנה. למיקמקון השני נתן את החמור,ולמיקמקו הצעיר הוריש את החתול. שמחו של האחים הגדולים,ואילו הצעיר היה עצוב,כי מה כבר אפשר לעשות עם חתול? אבל החתול פתח את פיו ואמר: "אל תדאג,אדוני,אל תדאג! אם תיתן לי תרמיל וזוג מגפיים,אפרנס את שנינו!" הביט בו הצעיר ולא האמין למשמע אוזניו,אך מיד נתן לחתול את תרמילו ואת מגפיו. והחתול? מילא את התרמיל בגרעינים ויצא ליער. שכב החתול ביער והתחזה למת. מיד התקרב אליו ארנב וחיטט בתרמיל. תפס אותו החתול ומיהר לארמון המלך. "אדוני המלך",אמר החתול, "הבאתי לך ארנב שמנמן, מתנה ממיקמקי, מיקמקותי אדוארד לה-מרקיז". המלך לקח את הארנב ובלבבו תהה מיהו אותו מרקיז אלמוני. למחרת חזר החתול לארמון המלך ואמר: "אדוני המלך, הבאתי לך שני מיקונים טעימים,מתנה מאדוני,מיקמקותי אדוארד לה-מרקיז. שוב תהה המלך מיהו אותו מרקיז נדיב. הימים הבאים המשיך החתול לצוד חיות בר,שעלו על שולחן המלך,ושמו של מיקמקותי אדוארד לה-מרקיז נישא על שפתיו. יום אחד יצא המלך לתור את כפרו עם ביתו היפיפיה. שמע זאת החתול ואמר למיקמקו הצעיר: "מהר,אדוני,פשוט את בגדיך וקפוץ לנחל!" ובעוד מיקמקו הצעיר טובל במים, החביא החתול את הבגדים וקרא לעבר מרכבת הזהב של המלך: "הצילו! הצילו! אדוני, מימקותי אדוארד לה-מרקיז,נפל למים! הצילו!!!!" המלך עצר את מרכבתו, ומשרתיו משו את הבן הצעיר מהמים המלך לקח אותם אל ארמונו העציר והחתול התעשרו והצעיר גם זכה בלב מלא אהבה של הנסיכה היפיפיה ביתו של המלך |
|