|
המיקמפוזר מכפר אזר
|
02/09/2013 |
קם בבוקר המיקמפוזר ויושב על המיטה,
ושואל: ישנתי כבר, או שכבתי זה עתה?
זה שחלון זורח שמו הוא שמש או ירח?
עת לקום או עת לישון?
לא כתוב על השעון!
והרי ברור כשמש,
עכשיו אני ניזכר: השעה היתה כבר אמש
תשע, אז היום מחר!
אוי לי אם עכשיו מחר כבר איחרתי כל דבר!
הנה כך הוא המיקמפוזר מכפר אזר.
במברשת נעליים מצחצח הוא שניים,
נעל על רגלו נועל ובקערה טובל.
הנה כך הוא המפוזר מכפר אזר.
נרטבה רגלו במים חיש נועל הוא נעליים
ועל זוג הנעליים מנסה לשים גרביים,
וחושב: מוזר מאוד, נעלי כל כך צרות!
הנה כך הוא המיקמפוזר מכפר אזר.
כאשר דוחפים אותו הוא אומר: סליחה.
לבריאות הוא אומר כשנכנס אורח,
ולאיש מטעטש הוא אומר: חג שמח.
מטריות לוקח שתים ביום גשם לטיול.
והביטו מה יצא לו:
מטרייה פתוחה למטה והסגורה למעלה!
כך הוא המיקמפוזר מכפר אזר.
בלי היסוס הוא עלה לאוטובוס,
כי רצה בצהוריים לעלות לירושלים
ברכבת האחרונה החונה בתחנה. והנה הוא בתחנה.
רכבות יצאו ובאו הנוסעים עולים יורדים וחורקים הגלגלים.
רק קרון בודד אחד מנותק עמד בצד.
רץ המיקמפוזר אליו ונכנס אליו וישב.
בקרון אין אף אדם המיקמפוזר מיד נרדם.
כך ישן הוא שעתיים ופוקח העיינים הקרון לא זז כנראה זו תחנה!
את החלון פותח ושואל: הגידו נא מה שם התחנה? כבר קרובה ירושלים?
וענו לו כך בערך: עוד רחוקה הדרך!
כך הוא המפוזר מכפר אזר. |
|
