|
יומנו של מיקחנון - לתחרות הסיפורים
|
08/09/2013 |
נכתב על ידי סאני
אני תמיד מנסה לא להקשיב לאמרות מעליבות של אחרים, ולרוב זה מצליח.
אבל במשך כל החופש חשבתי: "האם זה נכון? אני באמת חנון?" אני תמיד מי שאני, אבל אולי עכשיו, בכיתה א' אני צריך לנסות להיות כמו כולם. אני רציתי להיות בבית הספר ש-5 החברים היחידים שלי הולכים אליו, אבל עברנו דירה. אימא שלי אמרה שזה רחוק מידי.
היום הראשון ללימודים
ממש התרגשתי לקראת הלימודים.
בחופש התכוננתי לכיתה א' ועשיתי 8 חוברות עבודה בפיזיקה! רציתי לעשות 9, אבל אימא שלי אמרה שזה יותר מידי...
הייתי עצוב מאוד כשראיתי שאף אחד מהגן שלי לא בבית הספר הזה, וכל הילדים פה הם מופרעים. חוץ מ-3 חברים טובים, שמתנהגים ממש יפה.
ידעתי שאני צריך לנסות להתחבר איתם, כי אני לא יכול להיות בודד למשך 6 שנים. אז התקרבתי אליהם, ואמרתי בגמגום: "היי, אני סאני".
הילדה ענתה: "שלום סאני, אני זואי, ואלה החברים שלי - מקס וג'ימבו. נעים להכיר!".
זו הייתה תגובה נחמדה מאוד יחסית לתגובה ששאר חברי ללימודים היו עונים.
לאחר שזואי ענתה לי, לא דיברתי. רק הלכתי לשבת בפינה, ולא מקדימה עם מקס, זואי וג'ימבו.
זואי אמרה לג'ימבו ומקס: "אני חושבת שלסאני אין חברים, אולי נהיה חברים שלו?"
מקס וג'ימבו הסכימו עם זואי, ושאלו אותי אם אני רוצה לשבת איתם.
פתאום עלה חיוך על פניי, והגעתי בריצה אל השולחן שלהם.
השיעור הראשון
השיעור הראשון היה שיעור מתמטיקה.
המורה הייתה מאוד נחמדה, ועשינו היכרות עם כל הכיתה.
לאחר מכן התחלנו ללמוד.
ראיתי שג'ימבו התקשה בתרגילים, אז אמרתי לו: "5+4=9
8+2=10
ג'ימבו ענה לי: "תודה רבה! הי, הבאתי להפסקת האוכל גלידה חצילים גויאבה! רוצה קצת?" "תודה, אני אוותר", עניתי.
המורה אמרה: "לשיעור הבא, תעשו את עמודים 6-7".
כל הכיתה חוץ ממני צעקה: "לא, לא רוצים שיעורים!"
המורה ענתה להם: "טוב, אוותר לכם הפעם בגלל שעבדתם יפה מאוד".
כולם צעקו: "יש!"
ורק אני אמרתי בקולי העצוב: "אוף..."
כולם הסתכלו עליי במבט מוזר, וציחקקו. אני לא יודע אם הם צחקו עלי, אבל אפילו מקס, זואי וג'ימבו ציחקקו. אפילו שמקס, זואי וג'ימבו צחקו עלי - אני חושב שהם עדיין יוכלו להיות חברים טובים שלי.
המשך יבוא!
מקווה לזכות! |
|
