|
המיקענק וגנו
|
18/09/2013 |
מידי יום ביומו , לאחר יום הלימודים , נהגו המינימיקים בסביבה לבוא ולשחק בגנו של המיקענק . זה היה גן גדול ופורח והמינימיקים היו מאושרים בו עד מאוד . כך נמשך הדבר שבע שנים , שבהן נעדר המיקענק מביתו .
בתום שבע שנים , שב המיקענק לביתו ולגנו . מראה המינימיקים המשתעשעים בגנו העלה את חמתו . צעקותיו של המיקענק ואיומיו הבריחו את ההמינימיקים מן הגן , המיקענק הקיף את הגן בחומה עבה וגבוהה כדי שהמינימיקים לא יוכלו לחדור לגנו . מאז נדם צחוקם של המינימיקים ושממו שבילי הגן .
כל החורף ישב המיקענק בביתו , הצופה אל הגן , וציפה לבוא האביב ועמו הפריחה . אך מאותה שנה בושש האביב לבוא . השלג בגן לא הפשיר , המיק צמחים לא לבלבו ולא פרחו והמיק ציפורים לא שבו לקנן בין ענפי העצים . כך פסח האביב על הגן שנה אחר שנה . שומם ועצוב נותר הגן ובודד ועצוב היה גם המיקענק .
והנה בוקר אחד , קלטה אוזנו של המיקענק צליל ערב ונפלא . היה זה ציוצה של מיק ציפור . אבל למיקענק , שזמן כה רב לא שמע שירת מיק ציפורים , נדמה היה שהוא שומע את המנגינה הערבה ביותר שקלטה אוזנו מעודו . כאשר הציץ מבעד לחלונו , ראה להפתעתו כי מבעד לפרצה שבחומה , התגנבו המינימיקים אל הגן , טפסו וישבו על ענפי העצים . העצים כה שמחו לקראת המינימיקים , עד שענפיהם לבלבו ופרחו . המיק ציפורים פצחו במקהלה לכבוד האורחים הקטנים ועופפו בעליצות מעץ לעץ , המיק פרחים שבקעו זה עתה את מעטה הכפור שעל האדמה , צחקו בשלל צבעיהם והזמינו את המיק פרפרים למשתה של צוף .
"כמה אנוכי וחסר לב הייתי" , חשב המיקענק בליבו . לפתע הבחין המיקענק במינימיק קטן בוכה ומתאמץ לשווא לטפס על העץ הנמוך ביותר שבקצה גנו . יצא המיקענק אל הגן וחש לעזרת המינימיק . ברגע שראו המינימיקים את המיקענק ירדו בבהלה מן העצים ונמלטו על
נפשם . רק המינימיק הקטן לא הבחין במיקענק המתקרב אליו , כי עיניו מלאו דמעות . ניגש אליו המיקענק , הרים אותו בעדינות והושיבו על אחד מענפי העץ . כאשר ראו המינימיקים שהמיקענק שינה ממנהגו , שבו בשמחה אל הגן ועימן חזר גם האביב לשכון בו .
" מעתה ואילך גני הוא גנכם " , אמר הענק למינימיקים וניפץ את החומה . מאז התרגלו העוברים והשבים למראה הגן ההומה במינימיקים צוהלים , המשחקים עם הענק בגנו היפה .
מקווה שיגיע לספריה :) |
|
