|
לתחרות הסיפורים - שדה המיקסוכריות
|
30/09/2013 |
שקט ושלווה בעיר ושמה מיקמקסיטי, עיר עשויה ממתקים וסוכריות. ובה התגוררה ילדה בשם טאיל.
בעיר המיוחדת היה אפשר לאכול בית שלם שעשוי ממתקים בלי כאבי בטן או כאבי ראש, אבל התושבים לא נהגו כך, התושבים רצו לשמור את עיר הממתקים כראוי .ביום הבחירות המיוחד טאיל הלכה לה בשדה סוכריות שליד ביתה .היא חששה שגברת מיקיאוולי תיבחר, כי היא ידעה שהיא מרושעת. לפתע ראתה משהו מוזר, היא ראתה חללית אוויר ענקית שעליה היה כתוב - " המנצחת הגדולה בבחירות - גברת מיקיאוולי! ",היא הייתה כל כך המומה שהיא רצה לביתה לראות אם זה נכון.
כשהיא הגיעה לביתה היא ראתה את כל בני משפחתה יושבים בסלון הקצפת ודובני הגומי שלהם, עצובים. היא שאלה אותם אם זה באמת נכון שגברת מיקיאוולי נבחרה. הם ענו לה שכן , היא התחילה לספר כמה שזה נורא, אך היא לא הבינה למה כל בני משפחתה עד כדי כך עצובים, כל חודשיים יש יום בחירות, היא שאלה אותם לסיבה, אחיה הקטן התחיל לבכות, ואחותה הגדולה לקחה אותו לחדרו, אמא שלה אמרה לה "מתוקה זה שהגברת מיקיאוולי נבחרה, לא כל כך נורא " "אני יודעת" ענתה טאיל "אז למה אתם כל כך עצובים?"
ענה לה אביה "מכיוון שהיא עומדת להרוס את שדה הסוכריות" .
טאיל לא האמינה למה שהיא שמעה. היא רצה לשדה הסוכריות והתחילה לבכות. כל הדברים הכי טובים בחיים שלה שלה קרו שם- הוריה התחתנו שם, אחיה נולד שם, והוחלט שם להפוך את מיקמקסיטי לעיר ממתקים.
לפתע הבינה שהיא לא יכולה לתת לגברת מיקיאוולי המרשעת להרוס את שדה הסוכריות. היא החליטה להתגורר שם עד שגברת מיקיאוולי תוותר על הרעיון.
עבר הרבה זמן וטאיל הצליחה בינתיים לשמור על שדה הסוכריות. יום אחד אחותה הגדולה באה עם עוגה והזכירה לה שהיום הוא יום הולדתה ה-10. טאיל אמרה תודה ולקחה את העוגה לביתה הקטן שבנתה מהסוכריות שצמחו בשדה הסוכריות. היא קישטה את העוגה בכל מיני מממתקים שצמחו על העצים. טאיל כיבתה את הנרות וביקשה משאלה, שגברת מיקיאוולי לא תהרוס את שדה הסוכריות, היא חיכתה 11 שעות, והיא קיוותה שמשאלתה תתגשם בשעה הקרובה, כי כולם יודעים שאם משאלה לא מתגשמת באותו היום של יום ההולדת, המשאלה לא תתגשם לעולם.
טאיל חיכתה וחיכתה עד שנשארה בדיוק דקה אחת לפני חצות, לפני שיום ההולדת שלה יגמר. היא יצאה מביתה הקטן שהכינה לעצמה ,לקחה את הסוכרייה היפה ביותר שראתה, וליקקה אותה. היא בכתה כי נשארו בדיוק 15 שניות, היא בקשה בליבה שוב ושוב שגברת מיקיאוולי לא תהרוס את שדה הסוכריות, שוב ושוב, שוב ושוב. נשארו רק 5 שניות, 4 שניות ,רגע מה זה ?! דמעה אחת נפלה על הסוכרייה ,והסוכרייה התחילה לרעוד 3 , 2 עוד ועוד דמעות נפלו על הסוכרייה והסוכרייה זרחה !, שניה אחרונה לפני חצות , טאיל האמינה שהמשאלה מתגשמת, אך זהו חצות, ולא קרה כלום. טאיל התיישבה על שדה הסוכריות ובכתה ובכתה , היא בכתה כל כך הרבה שהיא שלא שמה לב למה שמתרחש סביבה. בשמיים היו זיקוקים ועוד זיקוקים , היא הרימה את ראשה וראתה זיקוקי דינמיט מיוחדים שיצרו את המשפט הבא : "טאיל- ראש העיר הבא של מיקמקסיטי ! ", טאיל לא הבינה במה מדובר, היא רצה לביתה ושאלה את בני משפחתה "מה התאריך היום ?! " הם ענו לה וטאיל הבינה שעברו חודשיים שלמים מאז שנבחרה מיקיאוולי, היא הייתה גאה בעצמה על כך שהצליחה לשמור על שדה הסוכריות, וחיקקה חוק חדש- לגברת מיקיאוולי לעולם לא היה מותר להיכנס למיקמקסיטי !, כך נשמרה העירה המיוחדת העשויה מממתקים, שלווה , רגועה ויפה עד עצם היום הזה.
הסוף !
|
|
