|
מיק שלגיה ושבעת המיק - גמדים
|
17/11/2013 |
היה היו פעם, בארץ רחוקה, מלך ומלכה.
כשהמיק מלכה עמדה ללדת, אמרה:" הלוואי ותהיה לי מיקמקית יפהפייה ששערה שחור כעורב, פיה אדום כדם ועורה לבן וצח , כמו שלג".
ואמנם, נולדה להם מיקמקית יפהפייה, כזאת בדיוק. ולכן קראו לה מיק שלגיה.
אבל יום אחד מתה המיק מלכה, והמלך יתחתן עם אישה אחרת.
המיק מלכה החדשה, המיק אמה החורגת של מיק שלגיה, קנאה ביופייה הרב של המיק נסיכה. יום יום שאלה את ראי הקסמים שלה: "מונדו, אמר לי, ספר: מי מכולן היפה ביותר?"
והמיק ראי היה עונה: "רק את, גבירתי המיק מלכה, הכי יפה במיק ממלכה."
אבל יום אחד, כאשר בגרה מיק שלגיה והייתה למיק נערה, אמר המונדו למיק מלכה "את יפה , מיק מלכתי, ויפה שמלתך אבל מיק שלגיה יותר יפה ממך".
כאשר שמעה זאת המיק מלכה , התפוצצה מרוב כעס. היא קראה למיק צייד ואמרה לו : "קח את מיק שלגיה ליער- והרוג אותה."אבל המיק צייד טוב הלב ריחם על מיק שלגיה, וכשהגיעו ליער אמר לה: "ברחי הרחק מכאן ואל תחזרי לארמון!" הלכה מיק שלגיה המסכנה לבדה ביער , ולפתע ראתה בית קטן וחמוד. היה זה ביתם של שבעת המיק גמדים. נכנסה מיק שלגיה אל הבית ומצאה בו שבע מיטות קטנות, ושבע צלחות קטנות על השולחן , ושבע כוסות קטנות , ושבעה כסאות קטנים. מיק שלגיה הייתה רעבה וצמאה. היא אכלה את האוכל שנותר בצלחות, שתתה מעט, ואחר כך סידרה וניקתה את הבית. לבסוף הייתה עייפה , שכבה על אחת המיטות הקטנות – ונרדמה.
בערב חזרו שבעת המיק גמדים הביתה. הם ניגשו אליה בשקט בשקט והאירו עליה בפנסיהם הקטנים. "איזו נערה יפה!" אמרו. "וכמה יפה סידרה את הבית!"
כשהתעוררה מיק שלגיה ביקשו ממנה המיק גמדים להישאר איתם ולגור בביתם. המיק שלגיה שמחה מאוד, ונשארה בביתם של הגמדים.
כל בוקר יצאו שבעת המיק גמדים לעבודה, והמיק שלגיה טפלה בבית ובגינה והכינה להם ארוחות נפלאות.
המיק מלכה הרעה הייתה בטוחה שמיק שלגיה מתה ביער, ולא דאגה. אבל בוקר אחד, חזרה ושאלה את מונדו:
"מונדו, אמור לי, ספר: מי מכולן היפה ביותר?"
והנה, כמה התרגזה כשהמונדו ענה לה: "את יפה, מלכתי, יפה ועוד איך אך מיק שלגיה שביער – יפה ממך."
היא בחרה תפוח גדול ושמה בו רעל. אחר כך התחפשה למיק מוכרת תפוחים ויצאה ליער.
עד מהרה הגיעה אל בית המיק גמדים ודפקה על הדלת: "טוק טוק! תפוחים טובים, תפוחים טעימים!"
שמעה מיק שלגיה והציצה החוצה מבער לחלון.
המיק מלכה המחופשת הושיטה למיק שלגיה את התפוח היפה ביותר ואמרה לה: "זה בשבילך, במתנה. אכלי, ילדתי, אכלי, זה בריא!".
מיק שלגיה נגסה בתפוח העסיסי – ומיד נפלה ארצה, ללא רוח חיים. והמיק מלכה הרעה שבה לארמון, מרוצה מאוד. כשחזרו המיק גמדים הביתה וראו את מיק שלגיה המעולפת , היו בטוחים שהיא מתה. הם בכו ובכו, כל הלילה. למחרת בבוקר השכיבו את המיק שלגיה בתוך תיבת זכוכית והניחו את הארון על ראש הגבעה, לבוא לשם כל יום ולהסתכל בפניה היפים.
יום אחד עבר שם מיק נסיך צעיר ויפה, רכוב על סוס לבן. הוא ראה את תיבת הזכוכית שעל הגבעה , התקרב והציץ פנימה.
"איזו נערה יפהפיה!" אמר בלבו.
בערב, כשהמיק גמדים חזרו הביתה, ביקש מהם מיק נסיך: "הרשו לי לקחת לארמוני את היפהפיה שבתיבת הזכוכית!"
הגמדים לא רצו להיפרד ממיק שלגיה, אך לבסוף החליטו שמוטב לה להיות בארמונו של הנסיך; הרי שם ישמרו עליה מכל משמר, יומם ולילה!
ביקש המיק נסיך להרים את תיבת הזכוכית, ולפתע נתקל באבן והתיבה נשמטה מידיו. מעצמת המכה, נפל פלח התפוח מפיה של מיק שלגיה והיא פקחה את עיניה. באותו רגע הבחינה במיק נסיך – ומיד התאהבה בו, והוא בה.
איזו שמחה הייתה בבית המיק גמדים! הם רקדו סביב מיק שלגיה כל הלילה, ובבוקר נפרדו ממנה לשלום בחיבוקים ונשיקות.
המיק נסיך העלה את המיק שלגיה על סוסו הלבן, ויחד יצאו לרכוב אל הארמון. באותו בוקר, כמו בכל בוקר, שאלה המלכה את מונדו: "מונדו, אמר לי, ספר:
מי מכולן היפה ביותר?"
במשך זמן רב ענה לה המונדו: רק את, מלכתי." אך באותו בוקר שוב אמר:
"את יפה, מלכתי, ויפה שערך אבל מיק שלגיה שעל הסוס יפה ממך."
מרוב כעס והפתעה, נפלה המלכה הרעה ארצה – ומתה.
מיק שלגיה והמיק נסיך ערכו בארמון נשף חתונה מפואר, ושבעת המיק גמדים היו האורחים הכי חשובים בנשף. מאז חיו כולם באושר ובעושר – עד עצם היום הזה |
|
