|
החבורה הממקמקת- פרק א'
|
18/11/2013 |
לפני שנים רבות חיו מיקמקים צעירים בשמות:
זואי, מקס, ג'ימבו וסאני.
יום אחד רצה סאני לבנות מכונה שתהפוך חצילים לטופי.
"אבל קודם אני צריך מתנדב." אמר סאני.
אף אחד לא הרים את ידו.
"נו, מה?" שאל סאני.
"אני יודע מה נעשה: נתלה מודעות על העצים ונראה מי יבוא למעבדה." אמר ג'ימבו.
וכך היה.
ביום רביעי הגיעו למעבדה שני מיקמקים:
אלכסיס ואימא שלה, מיקיאוולי.
"שלום!" אמר סאני.
"שלום, שלום." אמרה מיקיאוולי.
"אימא, את הבטחת שאם אהיה שפנית ניסיונות של החבורה את תשלמי לי במזומן." אמרה אלכסיס.
"אני אתן לך בסוף הניסוי." אמרה לה מיקיאוולי.
"בסדר." אמרה אלכסיס ונכנסה למעבדה.
"אני מתנדבת." היא אמרה וזרקה את התיק שלה לספה, אליה שכב אלביס.
"היי, שלא תעזי לפגוע בו!" התעצבנה זואי.
"תהיי בשקט, אחרת המתנדבת שלך תלך!" אמרה אלכסיס.
"בסדר..." אמרה זואי באנחה.
"מה שמך?" שאל אותה סאני.
"אני אלכסיס!" אמרה אלכסיס והסתובבה במקום פעמיים.
"תיכנסי למכונה." אמר לה סאני.
"למכונה?!" שאלה אלכסיס.
"מה הקשר בין זה לבין טופי וחצילים?"
"אלכסיס, אם לא תיכנסי למכונה, מי יפעיל אותה וידאג שהחצילים יהיו טעימים?" שאל סאני.
"אתה!" אמרה לו אלכסיס.
"לא, את, כי אני הבקרה." אמר סאני.
"ומה אני?" שאלה אלכסיס.
"מוקד." אמר סאני.
"אימא, אני נכנסת, ביי!" קראה אלכסיס למיקיאוולי ונבלעה בתוך המכונה.
המשך יבוא...! |
|
