|
סינדרלה- הגירסה המיקמקית לתחרות הסיפורים
|
19/11/2013 |
לפני שנים רבות חיה מיקמקית צעירה בשם זואי.
אימא של זואי נפטרה, לכן אבא של זואי נשא לאישה אחרת, ולה שתי בנות.
האחיות החורגות של זואי, אלכסיס והלנה תמיד העבידו בפרך את זואי:
לנקות את המטבח, לטאטא את הריצפה...
כול היום גערו בה האחיות וזרזו אותה לעבוד: "תטאטי את המטבח!"
"שלא תשכחי לקרצף את החדר שלי!"
"תכיני ארוחת ערב!"
וכך זה נמשך כול היום...
יום אחד קיבלו האחיות מכתב הזמנה לנשף ריקודים, בה הנסיך מקס יבחר לו כלה.
זואי ראתה את ההזמנה, ובלי לחשוב פעמיים שאלה:
"אני יכולה לבוא איתכן לנשף?"
האחיות פרצו בצחוק מרושע.
"את? ואיך תבואי, בשמלת הסמרטוטים שלך?" שאלו האחיות.
זואי נעלבה מאוד, וכמעט פרצה בבכי, אבל התאפקה.
למחרת, ביום הנשף, עסקה זואי בגיהוץ שמלות ותפירתן:
אחת להלנה, אחת לאלכסיס ואחת לאימא החורגת.
כאשר יצאו האחיות והאימא מהבית, החלה זואי לבכות.
לחדר נכנסה פיה טובה ושאלה את זואי:
"מדוע את בוכה, ילדה?"
זואי סיפרה לה את כול הסיפור העצוב.
"נו, מה הבעיה? את לא רואה שאני פיה טובה? בואי נארגן לך כירכרה ושמלה נוצצת." אמרה הפיה.
היא לחשה לחש קסמים והניפה את השרביט שלה.
שמלת הסמרטוטים של זואי הפכה להיות שמלה יפהיפיה, והיו לה נעלי זכוכית.
זואי הייתה מאושרת.
"ועכשיו - לכירכרה!" אמרה הפיה הטובה.
היא וזואי יצאו החוצה מהבית אל החצר, בה צמחה דלעת.
הפיה הטובה שוב הנפה את השרביט שלה ולחשה לחש קסום.
הדלעת הפכה לכירכרה יפה, אליה רתומים סוסים לבנים.
"וואו! זה כול כך יפה!" קראה זואי.
"אוי, שכחתי לספר לך. בשעה 12 יפוג הקסם, ואת תהפכי להיראות... איך לומר... קצת..." הפיה לחשה.
"זה בסדר, אני מבינה." אמרה לה זואי.
"בחצות בדיוק ברחי מין הארמון!" קראה הפיה הטובה ונעלמה.
זואי עלתה על הכירכרה והחלה לנסוע בה אל הארמון.
הנסיך מקס היה לבוש חליפה מהודרת.
הוא התקדם לעבר הלנה, אך לפתע הבחין בזואי שנכנסה לארמון.
דקה קלה הביט ואז שאל אותה:
"תרצי לרקוד איתי?"
זואי חייכה וקדה קידה.
הנסיך והיא רקדו לצלילי המוזיקה הנעימים.
תוך כדי ריקוד, הבחינה זואי בשעון.
אוי לא! כמעט 12! עליה ללכת!
"אני צריכה לזוז, מצטערת!" קראה זואי, והחלה לרוץ.
במדרגות נפלה לזואי נעל זכוכית אחת.
"חכי!" קרא אליה הנסיך מקס.
הוא תפס את הנעל ודרש לחפש את הנערה לה מתאימה הנעל.
כשהגיע הנסיך לביתה של זואי, האחיות והאם ניסו להסתיר אותה, שלא יידע שהיא בכלל קיימת.
אבל הנסיך מקס הבחין בה.
הוא בא ומדד לה את הנעל.
הנעל התאימה לה בדיוק.
הנסיך מקס נעמד ואמר:
"זו את! את רקדת איתי בנשף!"
זואי הסמיקה.
"מה את עושה בשמלה המרופטת הזאת, כשאנחנו עומדים להתחתן?!" קרא בשמחה הנסיך.
"בואי איתי!" קרא הנסיך.
חודש וחצי לאחר מכן התחתנו זואי והנסיך מקס וחיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
מקווה לזכות ושהספר שלי יופיע בספריה! |
|
