|
זואי הכיפה האדומה ומונדו הזאב
|
18/12/2013 |
בקצה יער גדול, בבית קטן, חיה ילדה קטנה (בת 12 בשם זואי) עם אמא שלה. עמוק ביער, אחרי דשאים וגבעות חיה סבתא של זואי . מדי שנה סבתא סרגה ברדס אדום רך, שאותו זואי אהבה מאוד לחבוש, ולכן כולם קראו לה כיפה אדומה. מדי שבוע סבתא ביקרה אצל כיפה אדומה ואמה. הן סעדו יחד ואחר כך סבתא מיהרה הביתה. היא תמיד אמרה לפני צאתה "אני צריכה להיזהר כדי לא לפגוש ".את מונדו הזאב הרע בדרך. שבוע אחד סבתא לא הגיעה ואמא של כיפה אדומה דאגה מאוד. היא חשבה שסבתא אולי חולה ואמרה "אאפה לסבתא עוגה יפה, ואת כיפה אדומה תלכי אליה ותביאי לה את העוגה ובקבוק מיץ. אבל לכי ישר בשביל, כי ביער גר מונדו זאב רע לכן אל תסטי מהשביל." כיפה אדומה לקחה סל עם העוגה והמיץ וחבשה את הכיפה האדומה שלה. היא הלכה בשביל המוביל אל היער הגדול. חיות סקרניות עקבו אחרי זואי שהלכה ושרה בשמחה. אבל כשזואי ראתה פרחים יפים הצומחים בדשא מחוץ לשביל החליטה לקטוף אותם בשביל סבתא. היא קטפה פרחים ואחר כך רצה אחרי פרפרים שהתעופפו מעל הדשאים. היא לא הרגישה כלל שהיא מתרחקת מהשביל. וכשרצתה לחזור לשביל ראתה מונדו זאב עמד בדרכה. הזאב לא נראה לה כל כך רע כפי שסיפרו לה אמא וסבתא. הוא נראה דווקא נחמד מאוד. "לאן את הולכת, ילדתי?" שאל מונדו הזאב. "אני הולכת לסבתא שלי, להביא לה עוגה ומיץ" אמרה כיפה אדומה. "ואיפה גרה סבתא שלך?" שאל מונדו הזאב. "הו, שם, בקצה השביל הזה, בבית קטן שלה" ענתה כיפה אדומה. "אז רוצי מהר לשם כי כבר מאוחר" אמר מונדו הזאב, ובעצמו התחיל ללכת מהר בדרך עוקפת, כדי להגיע לבית סבתא עוד לפני כיפה אדומה. הוא הגיע לשם ודפק בדלת. "מי זה?" נשמע קולה של סבתא. "זו אני, כיפה אדומה" ענה זאב בקול דקיק "הבאתי לך עוגה ומיץ" אמר מונדו הזאב. "אז כנסי, ילדתי. הדלת פתוחה" אמרה סבתא. מונדו הזאב נכנס לבית. הוא ראה את סבתא שוכבת במיטה, התנפל עליה, פתח את לועו רחב ובלע את סבתא." אחר כך לבש את החלוק ואת מצנפת לילה של סבתא ונשכב במיטה במקומה. אז נשמעה דפיקה בדלת. "מי זה?" שאל הזאב בקול רועד דמוי זה של סבתא. "זו אני, כיפה אדומה" אמרה כיפה אדומה "הבאתי לך מיץ ועוגה." "אז כנסי ילדתי" ענה מונדו הזאב "הדלת פתוחה." כיפה אדומה נכנסה וראתה את מונדו הזאב במיטה. "מה קרה לך, סבתא?" שאלה "מדוע אוזניך גדולות כאלה?" "הייתי קצת חולה וזה גרם לאוזניי לגדול" ענה מונדו הזאב. "ולמה עינייך בולטות לך כל כך" שאלה שוב כיפה אדומה. "זה מרוב חום שהיה לי" מונדו ענה הזאב. "אבל למה פה שלך גדול כזה ושיניים גדולות בפיך?" "זה כגדי לטרוף אותך טוב יותר" ענה מונדו הזאב, קפץ מהמיטה ובלע את כיפה אדומה בשלמותה, עם הכיפה האדומה ועם הכל. אחרי הארוחה הדשנה הזו נשכב מונדו הזאב שוב במיטה ונרדם. אבל תוך שינה התחיל לנחור חזק, עד שקולות הנחירה נשמעו בכל היער. מקס היערן עבר לא הרחק מביתה של סבתא. "מה קרה לה?" חשב "למה סבתא נוחרת כל כך חזק. אולי היא חולה?" והוא נכנס לבית סבתא כדי לבדוק. כשראה את מונדו הזאב הרע שוכב במיטה ונוחר, הוציא סכין חדה מכיסו, פתח את בטן הזאב מהבטן יצאו סבתא וכיפה אדומה, והנה בריאות ושלמות. מקס היערן אסף מהר אבנים, מילא בהן את בטן מונדו הזאב, בלי להעיר אותו, ותפר את החתך. כשמונדו הזאב התעורר וראה את מקס היערן, סבתא וכיפה אדומה, קפץ מהמיטה והתחיל לברוח. הוא רץ עד שהגיע לנהר. היה צמא מאוד ורצה לשתות מים, אך האבנים שבבטן משכו אותו מהגדה והוא נפל לתוך הנהר. הזרם סחב אותו רחוק, רחוק מהיער. לא ידוע מה קרה למונדו זאב, אך הוא לא חזר ליער לעולם. דומה , סבתא שלה ומקס היערן אכלו את העוגה ושתו מיץ. כיפה אדומה הבטיחה שלהבא לא תסטה מהשביל לסבתא, ושלא תדבר בדרך עם חיות ואנשים אותם אינה מכירה. מקווה שנהנתם לקרוא את הסיפור שלי בהצלחה לכולם אני מקווה מאודד לנצח ולזכות |
|
