|
מיקדרלה
|
22/12/2013 |
היו היתה פעם מינימיקית בשם מיקדרלה.
מיקדרלה היתה מינימיקית למיקמקים עשירים שגרו באחוזה הגדולה והמפוארת ביותר בכול מיקמק סיטי: מיקיאוולי, אלכסיס, מונדואלה.
בעליה השתמשו במיקדרלה כמשרתת שלהם, ולמיקדרלה המסכנה לא נותרה ברירה אלא לציית להם.
יום אחד הגיעה שמועה לאוזני מיקיאוולי: ראש העיר מחפש כלה לבנו מיקצויין ( יורש האצר שלו ). ויקיים נשף למצוא את הכלה היפיפיה המושלמת. מיקיאוולי התרגשה כול כך, סוף סוף בנותיה יכולות להתחתן עם "משהו במעמד שלהם" והיא עצמה יכולה להתעשר ( מכיוון שלמשפחת ראש העיר יש הרבה מאוד כסף והם הבעלים של העיר ).
מיד מיקיאוולי התחילה להעיף פקודת על מיקדרלה: לתפור שמלות למונדואלה ואלכסיס, לסרק את שיערם, לאפר אותן ולעשות להם מייק עובר שלם ( מכיוון ששתיהן היו מכוערות ).
מיקדרלה סיימה את מטלותיה בעודה עייפה ולפתע עלה במוחה רעיון: אולי מיקיאוולי תיתן גם לה לבוא לנשף.
" מיקיאוולי? "
" סליחה גברת מיקלהיאוולי " היא שאלה עוד פעם לאחר שראתה את המבט הזועם על פניה של מיקיאוולי.
" מה? " ענתה מיקיאוולי בחריפות.
" תהיתי אולי אם... אם אולי... אולי.. תסכימי שאני אלך אתכם לנשף? "
" הא הא הא " כול שלושת הבנות צחקו.
" אה את רצינית " ענתה מיקיאוולי בלגלוג אחרי כמה זמן.
" מה, מה כול כך מצחיק? " ענתה בעצב.
" הנשף מיועד לגבירות יפיפיות ולא למשרתות. חוץ מזה את מינימיקית. "
" אבל גם למינימיקים יש חיים..."
" סליחה אמרת משהו? " ענתה מיקיאוולי ויצאה מהבית לנשף עם בנותיה.
מיקדרלה החלה לבכות: " למה אין כבוד למינימיקים בימינו? "
ואז פתאום, נשמע רעש והיה הבזק אדיר של אור.
" מ... מי את? " שאלהמיקדרלה בפליאה כאשר הסתכלה על הדמות המרחפת מולה.
" אני מישמיש, הפיה השומרת שלך. "
" באתי להגשים את משאלתך " אמרה מישמיש בהינף שרביט.
פתאום החלה מיקדרלה להפוך למיקמק. לפתע היא היתה מיקמקית יפיפיה בעלת שיער בלונדיני משוך למעלה, איפור ושמלה יפיפיה בצבע תכלת.
" וואו איך אני ניראת? "
" למה שלא תסתכלי בעצמך? " אמרה מישמיש ולפתע הופיעה מראה מול פניהה של מיקדרלה.
"ואו אני ניראת ממש יפה! אבל אני צריכה גם רכב כלשהו להגיע לשם לא? "
" הנשף במרחק חמישה מטרים מהבית שלך.
זה שאת נראית יפה זה לא אומר שאת צריכה להתנהג כמו דיווה! "
" או סליחה..." אמרה מיקדרלה וכמעט יצאה עד ש: "רגע ! זכרי הקסם יעלם בחצות בלילה" מיקדרלה הינהנה עם הראש ויצאה מהבית.
היו המון אורחים במסיבה, כול כך הרבה אך לא ברור למה ומיקצויין שם לב דווקא למיקדרלה. הם רקדו ורקדו כול הלילה עד שמיקדרלה לא שמה לב לשעה והשעון צלצל חצות. כול מה שמיקדרלה הספיקה לעשות היה לנשק את מיקצויין ולברוח הביתה.
מיקצויין ניסה לרדוף אחר מיקדרלה אך היא היייתה מהירה מידי.
בבוקר מיקדרלה קמה ונשה למטבח לבשל ארוחת בוקר, כשלפתע גברת מיקיאוולי קפצה משמחה.
" אלכסיס! מונדואלה! מיקצויין הכריז הודעה חשובה, הוא אמר שהוא עומד לנשק כול בחורה בעירכדי לבדוק עם היא המיקמקית היפיפיה שהוא התאהב בה אתמול הוא אמר שהיה לה טעם ייחודי.
אז בגלל שאתן לא גרמתם לו ליתאהב בכם אתמול, אנחנו נגרום לו ליתאהב בכם היום. כול אחת תבחר טעם פה אחר ונקווה שזה היה הטעם שהוא כול כך אהב " ברגע שמיקדרלה שמעה את הבשורה היא הפילה את כול האוכל שבשלה לרצפה.
מיקיאוולי הייתה כועסת עליה אבל בדיוק אז מיקצויין דפק בדלת. מיקיאוולי נלחצה ודחפה את מיקדרלה הצידה.
מיקיאוולי פתחה למיקצויין את הדלת ומיקצויין החל לנשק את הבנות. תחילה נישק את מונדואלה:
" ענבים! טעים אבל זה לא הטעם.." מונדואלה כעסה מאוד וניסתה להוציא את כעסה על מיקדרלה המסכנה.
אחר כך הוא נישק את אלכסיס:
" לא ממש לא ,זה אבטיח " אלכסיס החלה לבכות ורצה לחדרה בסערה.
לפתע מיקויין שם לב למיקדרלה: " איזו חמודה! " הוא אמר ונישק אותה.
מיד אחרי שנישק אותה, מיקדרלה הפכה למיקמקית בשנית. " זו היא זאת אהובתי! " מיקצויין לקח את מיקדרלה לביתו. הם התחתנו אחרי שבוע, ומאז הם חיים בעושר ואושר ( ובאהבה ) עד עצם היום הזה.
הסוף! |
|
