היה פעם אחת מיק טוחן עני והיתה לו בת יחידה מיק הטוחן אמר:"בתי המיקמקית יכולה להפך קש לזהב" השוויץ המיק טוחן בפני מיקמקים אחרים.השמועה על בתו של מיק הטוחן הגיעה לאוזני המלך.זה מוצא חן בעיני אמר במיק לבו וציוה להביא את בתו של המיק טוחן לארמונו.הנערה הכנסה לחדר קטן מלא בקש והמיק המלך אמר לה:"רואה את כל הקש הזה? עד הבוקר הפכי את כל הקש לזהב אם לא אצוה לערף את רואשך הממוקמק." המיק מלך יצא ונעל את החדר ובת המיק טוחן האמללה נשארה לבדה.איך הופכים קש לזהב לא ידעה..היא היתה בטוחה שהמיק סופה יגיעה בקרוב ודמעות שטפו את לחייה. לפתע נפתחה הדלת ומיק אישון זעוף בשם מונדו נכנס אל החדר ושאל:"שלום מיקמקית מדוע את עצובה?" "המיק המלך ציוה עלי להפוך קש לזהב" ענתה הבת המיק טוחן בקול עצב. "מה תתני לי אם הפוך קש לזהב?" חקר מונדו את מחרוזת הפנינים שנתן לי המיק אבי" אמרה בת המיק טוחן והסירה את התכשיט המיק יפיפה מעל צוארה התישב מונדו על יד הכישור והחל לסובב במרץ את הגלגל המיק טויה.בת המיק טוחן הסתכלה בו עד שעיניה נעצמו והיא נרדמה.עם המיק השחר כשבת המיק טוחן התעוררה לא היה בחדר אף מיקמק מלבדהאך הרצפה היתה מכוסה בסלילים של מיק זהב!. הזהב רק הגביר את חמדנותו של המיק המלך.הוא הכניס את הבת של המיק הטוחן לחדר יותר גדול!.המיק המלך ציוה שוב למלא את החדר ואמר: "קש יש לך בשפע עד המיק הבוקר הפכי את כלו לזהב. עם לא אצוה לערוף את ראשך!" שוב שטפו מיק דמעות לחייה של בת המיק טוחן האמללה וגם הפעם נכנס לחדר מונדו "מה תתני לי עם אעזור לך גם הפעם?" "את העגילי הזהב שנתנה לי המיק אמי" ענתה המיקמקית ומונדו התישב על יד הכישור וסובב במרץ את מיק הגלגל הטויה. למחרת במיק הבוקר שהתעוררה בת המיק טוחן החדר היה מלא בזה עד האפס המקום!.המיק מלך היה מאושר!ותשוקתו לזהב גברה עוד יותר!!. המלך ציוה להכניס את בת המיק טוחן לאולם מלא בקש!.ושוב אמר המיק המלך:"עם עד זריחת המיק השמש לא יתמלא החדר זהב אצוה לערוף את ראשך" אמר המיק המלך:"אך עם תמלאי את הכול האולם בזהב אני יתחתן איתך!" ושוב בת המיק טוחן פרצה בבכי רב ומונדו נכנס שוב לחדר ושאל:"מה תתני לי עם אמלא את כול האולם בזהב?" "לא נותר לי דבר" אמרה בת המיק טוחן. מונדו אמר:"אם כן הבטיחי לי שבבוא היום תתני לי את המיק תינוקך!" "כך אעשה!" אמרה הבת של המיק טוחן וכעבור כמה מיק שנים הם התחתנו ונולד להם מיק ילד בשם מקס!.ופתאום המלכה נזכרה בהבטחתה של מונדו!. ואז נפתחה הדלת ומונדו אמר:"אז מה אם הבטחתך?" המלכה לא ידעה מה לעשות ופרצה במיק בכי.. לבו של מונדו היה עצוב טיפה. ומונדו אמר:"אם תגלי את שמי בתוך שלושה ימים ישאר המיק תינוקך ואם לא תגלי התינוק היה שלי!" ביום המיק ראשון אמרה המלכה:"פיתון? נסתה זעמן? שפיפון?" לא! אמר מונדו וביום המיק שני נסתה שוב המלכה:"יד פז? אולי לב סלע?בר גזל?" לא! אמרשוב מונדו וביום השלישי המלכה הסתובבה ושמעה את מונדו:"רומפלשטילצקין זה אני!" באותו מיק הלילה נכנס מונדו ואמר:"התדעי את שמי?" "אולי מיכאל? גבריאל? אה הרי שמך הוא רומפשטילצקין!" מונדו רקע ברגלו ואמר :" אוף!! לכול המיקמוקים!" ונעלם לנצח הסוף
