|
הלורד מיקטלרוי/ סיפור לספריה
|
10/01/2014 |
פעם אחת היה מיקמק צעיר וחסון-קראו לו מיקג׳ון. למיקג׳ון היה רק את אמו- כי אביו נפטר בטרם-עת. יום אחד הגיע לביתו של מיקג׳ון מיקמק גבוהה ותמיר אם שיער לבן ותיק גדול. הוא ביקש לדבר אם אמו ואיתו.
מיקג׳ון לא ידע למה המיקמק הזה בא אבל היה מנומס ולא שאל את אמו על כך ׳אני אשאל אותה אחר כך׳ הוא חשב בליבו. המיקמק ישב על הכורסא הגדולה והציג את עצמו בשם הארווי מיק מאג. הוא אמר שהוא עורך דין ובא לדבר איתם בקשר לירושב של סבתו מצד האבא של מיקג׳ון.
הוא אמר שהיא רוזנת וקוראים לה מיקיאוולי ושהיא רוצה שמיקג׳ון יבוא לגור באחוזה שלה במיקהאוזן. מיקג׳ון רצה מאוד ללכת אבל אז הוא נזכר שהוא רוצה להיות אם אמו.
״ גם אמא שלי תבוא איתי?״ הוא שאל בחשש.
״כמובן שכן״ ענה לו הארווי מיק מאג.״וגם ״ הוסיף״ אתם תוכלו לגור יחד באחוזה שלה״.
חיוך גדול התפשט על פניו של מיקג׳ון.״אז אני יבוא״ הוא קרא בשמחה.
״יופי״ אמר הארווי מיק מאג״ אז בתור התחלה גברת מיקיאוולי הביאה לי כמה שטרות להביא לך שתקנה לעצמך צעצועים״ .
״וואווו״ עיניו של מיקג׳ון נצצו״ איזה יופי, אבל אדון הארווי, אני יוכל לקנות משהו אחר ולא צעצועים?״
״כמו מה למשל?״ השיב אדון הארווי.
״כמו מתנות לחברים שלי, יש לי המון חברים כמו הזקנה שיושבת ומחלקת תפוחים והמיקמק בפינת הרחוב שאמא ,לו מסכימה לו לישון בחוץ אה והמיקמק הזה ש...״ מיקג׳ון המשיך למנות שמות של מיקמקים שזקוקים לעזרה ומיד רץ כשעיניו נוצצות לממש את משאלתו
״הוא יהיה לורד מצויין אם יורשה לי לומר״ אמר אדון הארווי לאמו של מיקג׳ון
״מוכנים לצאת?״ שאל אדון הארווי את מיקג׳ון ואמו.
״ מוכנים״ ענה מיקג׳ון בשמחה ורץ לכבש האוניהבמרץ.
״ אני מקווה שיהיה לו בסדר״ אמר אדון הארווי במבט מוטרד
״מה קרה?״ שאלה אמו של מיקג׳ון בחשש.
״ גברת מיקיאוולי היא נורא כעסנית, אני רק מקווה שתוכל להתרכך מעט ליד מיקג׳ון״
״אני באמת מקווה״ ענתה אמו של מיקג׳ון.
״הגענו כבר?״
״עוד לא אבל רואים את האחוזה מרחוק״ ענתה לו אמו.
כעבור חצי שעה שנסעו מהנמל הם הגיעו לאחוזת דזיזן. מר הארווי אמר למיקג׳ון שהוא יכנס ויפגוש את סבתא שלו. מיקג׳ון נכנס בחשש לחדר וראה כיסא מפואר שעליו ישבה גברת נכבדת.
״שלום סבתא״ אמר מיקג׳ון ופנה לחבק את סבתו.
״שלום ילד״ מיקיאוולי בחנה את מיקג׳ון במבט של רנטגן כמה דקות ולבסוף התרווחה בכיסאה וחיבקה את נכדה בחום.
״ תודה שנתת לי כסף לחלק לחברים שלי. הם נורא שמחו!״ אמר מיקג׳ון בהערכה.
״באמת?״ שאלה מיקיאוולי והרגישה נורא היא נתנה לו את הכסף שיקנה לעצמו והוא נתן אותו לחבריו ולאומת זאת היא אפילו לא מסכימה לעזור למיקמקים העניים שבכפר שלה.״איזה יופי״ ענתה לו.
״זה היה נורא כיף לראות את הברק בעיניים שלהם, אני בטוח שאת עוזרת לכל האנשים שבכפר שלך והם נורא אוהבים אותך!״ אמר מיקג׳ון
״כמובן״ היא ענתה לו באי נוחות״ אבל עכשיו הם יאהבו אותך״
אני מקווה סבתא״ ענה מיקג׳ון ״שהם יאהבו אותי כמו שהם אוהבים אותך״ ואז מיקג׳ון נישק את סבתו לשלום והלך.
׳ איזה ילד טוב לב הוא. הלוואי שמה שהוא אמר היה נכון׳ היא חשבה ואז הלכה למיטתה.
בבוקר העירו את מיקג׳ון והביאו אותו לאכול ארוחת בוקר . הוא אכל בתאבון ובסיום הארוחה סבתו אמרה לו שהיא לוקחת אותו לטיול. הוא נורא התלהב והלך להחליף את בגדיו לקראת היום.
הם יצאו בכרכרה אם גג פתוח ונופפו לאנשים לשלום האנשים הריעו ואהבו מאוד את לורד מיקג׳ון הצעיר. הם נסעו ברחובות עד שהגיעו למעבדה.
״אוי סבתא״ אמר מיקג׳ון ״ תיראי את הבית הזה הוא כל כך רעוע״ באומרו זאת הוא פנה אל דיירי הבניין- מיקמקים נחמדים ואמר להם״ אל תידאגו- אני בטוח שסבתא שלי לא ידעה שיש פה את הבית הזה אני בטוח שיא תסכים לבנות לכם חדש נכון סבתא?״
״בטח חמוד״ היא ענתה ונהנתה לראות את המבטים ההמומים על הפנים שלהם.
״אנחנו נתקן הכול״אמרה והוסיפה״ בזכותך אני מבטיחה ליהיות טובה כמוך ותמיד לעזור לכולם. |
|
