|
המיק חתולה פנסי
|
19/01/2014 |
פעם הייתה מינימיקית רחוב בשם פנסי. לא היה לה בית שיתן לה מגן,ולא הייתה לה משפחה,שתיתן לה אהבה. פנסי שותתה ברחובות ובין הבתים ויללה כדי שיתנו לה אוכל. היא נאלצה לאכול שאריות מהמדרכה,ולפעמים לפצח בשינייה סוכריות קשות. פעם ישבה פנסי המסכנה על המדרכה ולפתע באה משאית גדולה,וחנתה ליד המדרכה שבה ישבה פנסי. המיק עובדים של המשאית החלו להוריד כסאות,שולחונות,ועוד רהיטים.
מהמשאית ירדה ילדה בשם אלכסיס והחלה לבכות:"אני לא רוצה לעבור לדירה החדשה! לא רוצה!" מיקה נשארה בוכה על המדרכה,ופנסי התקרבה אליה וליקקה את רגליה. "אמא! בואי נאמץ את המינימיקית הזאת! בבקשה!" "טוב."
ענתה אמא של אלכסיס,מיקיאוולי.
מיקה לקחה את פנסי לביתה והן חיו יחד באושר ואושר עד עצם היום הזה!
הסוף!
(כתבתי את הסיפור כדי שיבינו את חשיבות המשפט "האחר הוא אני.") |
|
