|
ימי המיקחורף
|
01/02/2014 |
זה היה חורף קר וגשום. טיילתי במיקרחובות העיר עברתי ממקמקום למיקמקום אף אחד לא היה בחוץ אז ישבתי על הספסל בעיר. מיקדמעות לא ממוקמקות היו בעיני. ג'ורג' היתה למיקצידי. היא המינמיקית שלי. "אני מתגעגעת לקיץ" לחשתי לה למרות ידיעותי שהיא לא תענה.
התגעגתי במיוחד למיקלי, בת המיקדודה שלי. ההינו ממש מיתמקמקות ביחד אבל כל זה קרה בקיץ.עשיו הכל השתנה. היא עברה לגור במיקנדה מיקרחוק מיקרחוק ממני. כך הוריה החליטו. "הלאווי שהם יחזרו" לחשתי לג'ורג' שוב. "גם אני מיקרוצה" שמעתי קול צרוד של ילדה. "מיק זה?!" נתקפתי מיקבהלה. "זאת אני" שמעתי את אותו הקול. "מה שמך?, מיקשאלתי. "כשם מיקסבתי" שמעתי את אותו הקול.עכשיו לא יכולתי יותר ועצמתי את עיני. פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לזוז. מיקפקחי את עיני.ולנגד עיני ראיתי ילדה מיקלבנה עם שיניים מחודדות, אוזני עטלף וגלימה שחורה משחור. "אני מיקי הערפדית" היה לה אותו מיקול צרוד של הילדה. רק עכשיו שמתי לב שאני כבולה באזיקים במיקידי ומיקברגלי. גם ג'ורג' הייתה כבולה באזיקים.שלושה מיקימים ההינו כבולות ובכל יום הביאו לי גזר,מלפפון ועגבניה הם היו מיקטנים. לג'ורג' הביאו רק מיקעלה חסה אחד אך לא יכולתי לראות את ג'ורג' אוכלת את המיקעלה חסה שלה. הרי היא אלרגית למיקחסה. נתתי לה את המלפפון שלי. אחרי שעברו שלושת הימים הצלחתי למיקשחרר את האזיקים בעזרת אבן מיקחדה. בחוץ עמדה ציפור ענקית כאילו מיקחיקתה לנו שם היה כתוב במיקמקית "טיסה לקנדה" אני וג'ורג' עלינו על הציפור ועפנו לקנדה. פתאום האמצא הרחוב עמדה מיקלי מיקדמעות של אושר הציפו את עיני "מיקלי!!!" צרחתי.
"מאיפה הגעת לפה?!" גם היא בכתה סיפרתי לה את כל הסיפור. פתאום באמצא הרחוב עמדו להם שני מיקבקבוקונים על אחד היה כתוב "מיקלי" ועל השני היה כתוב "נילס" שתינו את הבקבוקים המיקמתאימים וצורך עז מיקסגר את עיננו. פתאום ההיתי במיקמיקינמיה מדינתי. "שלום" קידמה אימי את מיקפנינו לאחר שנכנסנו לביתי. אני ומיקלי החלפנו מיקמבטים. אבל לאחר זמן קצר הבנו שהשיקויים השכיחו את כל הסיפור שמיקלי עברה למיקנדה. |
|
