|
מפל המונדואים שפרץ
|
18/02/2014 |
פעם אחת, לפני 18,890 שנים, כך כולם אומרים, היה מונדו נחמד ואהוב על כולם. שראש העיר סיפר סיפור על השנה הזו, החבורה צחקה ולא האמינה, "מונדו? אהוב ונחמד?! אתה בטח צוחק עלינו!" כך אמרו החבורה לראש העיר. ראש העיר כעס ואמר" די! אתם רוצים סיפור או לעבוד בחנות הבגדים?" החבורה נעשתה שקטה והקשיבה לראש העיר. "טוב" אמר ראש העיר "אני אתחיל את הסיפור." פעם אחת לפני 18,890 שנה, שסבא של סבא של סבא של סבא של סבא של סבא של סבא של מונדו היה ראש העיר הראשון בתולדות מיקמק סיטי, העיר הייתה שקטה ואהובה. התושבים אהבו את ראש העיר שלהם. הם כל הזמן היו אומרים "תביא לנו עוד משחקים!" ודרשו עוד מלא דברים. ראש העיר שלהם הביא להם הכל! לחם, מים, משחקים וכמובן שכסף. עד שפעם אחת אמר ראש העיר "די! נמאס לי שכל הזמן מנצלים אותי. אני אלמד את כל הדורות של המונדואים לשנוא מיקמקים!" והתחיל להיות רשע. יותר מיסים, יותר עבודות ללא תשלום, פחות כסף לתת לאנשים, ופחות בתים! האנשים לאט לאט החלו לגור בתוך קופסת קרטון, אך לא היו האנשים משלמים בכסף. הם היו משלמים במים. כי מונדו לא הרשה למיקמקים המסכנים כיורים וברזים לא מקלחות ולא שרותים. מונדו שלח את אנשיו לקחת את כל מקורות המים בבתיהם של האנשים. הוא הרשה להם לשתות רק את המים שהוא יצר. והוא קרא למפעל המים,"מפל המונדואים" וכך האנשים עבדו בפרך בשביל מונדו. עד שבאו הדורות של החבורה. זואיק, מוקס, מאני ועימבו. הם כלאו את מונדו בבית הסוהר ואמרו לו" כדי שתגיד לאנשים שלך שיחזירו לאנשים את הבתים, את הכסף, וכמובן את מקורות המים שלהם ותרשה להם לעבוד ולשתות מים רגילים או שנהרוג אותך!" מונדו הסכים לתנאים של החבורה הזקנה והמיקמקים חיו באושר ועושר. ואחרי 89 שנים, כל המיקמקים שהיו בני 11 באותו התקופה מתו. והדורות שהיו הילדים שלהם סיפרו את הסיפור הזה לילדים שלהם וכך הסיפור דלף אל ראש העיר, והוא סיפר לחבורה והוא מאמין שהם גם יספרו לילדים של הדורות הבאים, שהוא לא יהיה כאן. |
|
