|
הספר "והילד הזה הוא מונדו"
|
22/04/2014 |
אני עובר לי ברחוב רואה קופסה חלודה ממשיך לי בדרכי, בודק שאין זבובים ואז ממשיך לי בדרכי.
אני חושב שנעשתי ממש מפלצת שלמדתי איך אוכלים עשרה זבובים בביס.
דוקא שמיקיאוולי עסוקה יש לי תשאלה הכי דחופה, ועד שהיא פנויה אני אומר לה "שכחתי תשאלה".
אולי זה פוגע ולי לא אכפת שתמיד מנשקים אותי אני אחר כך הולך להתקלח במי ביוב.
שאני מבטיח משהו שואלים אותי "אתה בטוח?" אני אומר שכן, אבל אם אחר כך אין לי חשק לקיים?
הזבוב שנפל לי למיים נקיים היה כבר חצי אכול,ואת זאת שמיקיאוולי נתנה לי, אני צריך לאכול שוב. (אפילו שזה טעים לי רק מעיף לאכול).
שמיקיאוולי נרדמת בעבודה ואני צריך להגיד לה משהו חשוב אני הולך להעיר אותה בשקט.
כל פעם שהטלפון בחנות מצלצל אני רץ לענות, אפילו שזה לא בשבילי אבל אני אוהב לדבר עם אנשים.
שמביאים לי זבובים אני הולך ולוקח זבובים מהביות כי כולם נעלבים שבביוב יותר טעים.
הסוף..... |
|
