|
מנהרת הזמן המיקמקית
|
04/06/2014 |
הכל התחיל ביום קיץ, משעמם ורגיל למדיי.
מיק-גרי היה משועמם ואכל חטיף מיק אפוי תוך כדי שצפה בטלוויזיה. מיק גרי לא היה מיקמק מיוחד, לא עני לא עשיר, לא נחמד לא רשע, פשוט רגיל. עד היום הזה... לפתע נשמע צלצול טלפון. הוא ענה, "הלו"? אמר, ומיד שמע את ידידתו מיקלנה קוראת לו "אתה חייב לבוא לפה! אתה לא מאמין מה קורה! בוא עכשיו לרחוב שטרודה-מיק 17, ליד הפסל של ראש העיר. מהר!" אחת ושניים, לקח לו מיק גרי אופניים, והגיע למקום כעבור כמה דקות. אך הוא לא ראה כלום! יכול להיות שמיק-הלנה עבדה עליו? פתאום הוא רואה יד יוצאת מתוך הקרקע, מושכת אותו, ואז מצא את עצמו בתוך מערה. מה, מה קורה פה? "סוף סוף הגעתה!" ענתה מיק הלנה, אתה לא תאמין מה מצאתי, זאת מנהרת זמן!" "זאת מנהרת זמן כמו שאני מונדו, אוקיי?" ענה לה. "אתה רוצה הוכחה? תקבל!" פתאום נשמע רטט גדול וכל הריצפה נעה. חיש חש מצאו את עצמם עטופים בתוך יריעדת בד, עם חבלים ועטי חפירה. מה זה? איפה אנחנו? שאל את מיק-הלנה. זה גם מה שאני מנסה להבין... ענתה לו. "אני חושב שאנחנו נמצאים בתוך אוטו, כנראה ישן מאוד" השיב, "עם זה נכון, אז איפה תא הנהג?". מיק-גרי לא ידע איך להשיב לשאלה זו. פתאום הרכב עצר, ואדם מזוקן, שנראה בדיוק כמו ראש העיר רק יותר צעיר, פתח את יריעת הבד והסתכל עליהם. "מי אתם? אימרו לי מה אתם עושים פה! האם אתם מרגלים?", "מה? לא לא, תבין אנחנו באנו מ... " שששש!! השתיקה אותו מיק-הלנה, הוא לא יאמין לנו. אנחנו הילדים של המפקד ואנחנו נלהבים לעזור לכם", מיהרה לאמר לראש העיר הצעיר. "לעזור במה?" לחש לה מיק גרי, אך היא לא השיבה. עם כך, אין בעיה! אני מעריץ ילדים שרוצים לעזור להקים את הישוב המיקמקי הראשון בארץ ישראל! "מיקמק סיטי". אתם עוד תראו ילדים! יום יבוא והעיר הזאת תפריח את השממה!" אמר להם. רגע אחרי השיחה, נשמעו צעקות מחוץ למכונית. "המונדואים תוקפים, המונדואים תוקפים!" נשמעו צעקות. "מהר ילדים! אתם חייבים להתחבא!" אמר להם, והוביל אותם לתוך מערה. הייתה זו המערה שממנה הם באו. "אנחנו נמצאים בתקופת הקמת מיקמק סיטי?" שאל מיק גרי."אני חושבת שכן, וכרגע המונדואים שנגד הקמת היישוב תוקפים! אנחנו חייבים לעזור להם!". "איך נעזור להם בדיוק?" ענה לה בדאגה מיק גרי. אני חושבת שאני יודעת איך... ענתה לו בפזיזות. באותו הרגע ראש העיר הצעיר יותר, נלחם במונדואים. הם עוד רגע הביסו אותם, קריאת הניצחון כבר הושמעה! אך לפתע, כל המונדואים עזבו את שדה הקרב. יצור גדול ובלבוש מזעזע נכנס לשם. וזה היה... "מיקאוולי". אדונית המונדואים! "מה נעשה?" צעקה ראש העיר. לפתע נכנסו מיק הלנה ומיק גרי, מכוסים בעלים וענפים. "מה הם עושים בדיוק?" כולם אמרו. "עזבי את המקום מיקיאוולי!" התקדמו לעברה וצעקו. הם ממש נראו כמו מפלצת, ומיקיאוולי נסה על נפשה. היידד לילדים שהצילו את מיקמק סיטי! כיפאק, היי! כיפאק, היי,היי היי!. "אנחנו ממש מודים לכם, אבל אנו חייבים לחזור", אמרה מיק הלנה, והיא ומיק-גרי חזרו למערה. מהר מצאו את עצמם בתקופתם, ובזכותם, אנו חיים במיקמק סיטי!
בהצלחה לכולם בתחרות, אני מאחל הצלחה לכולם! הסיפור מבוסס על הספר "מנהרת הזמן". מקווה שהוא לא ארוך מדי :)
נ.ב זה תיקון לסיפור הקודם ששלחתי |
|
