|
מיקורליין
|
07/09/2014 |
סיפורינו מתחיל בבקתה רעועה וישנה בכפר נטוש הנקרא "מיקפר". הכפר שוקק חיים, ולמשפחת מיקלוץ נמאס. הם מתכננים לעבור לבית חלומותיהם. ולמרבה מזלם, בעיתון הייתה מודעה ממקמקמת במיוחד.
"בית מדהים עם שני מפלסים. 3 חדרים עם גינה ומרפסת" קרא האבא בהתרגשות וזימן את האמא. וכך קרה. לאחר חודש בדיוק עברה המשפחה המאושרת לבית חלומותיהם. אך מיקורליין הנערה היפהפיה והמיוחדת, בעלת השיער הכחול והקצר, לא אהבה את הבית.
היא החליטה לצאת החוצה קצת. אך למרות שהתקרבה יותר מדי,
לא פחדה וראתה יער.
היא פגשה שם חבר. כעבור כמה ימים החבר שלה, מקס, שלח לה בנייר עיתון מגולגל, בובה שזהה למיקורליין. זה היה מפחיד. היא החליטה לחקור את העניין. היא חיפשה בכל מקום, משהו שיוכל לעזור לה לחקור.
היא מצאה דלת מסתורית שהסתתרה מאחורי כמויות האבק.
היא הייתה סקרנית מדי,ונכנסה. היא ראתה את הבית שלה והתאכזבה.
היא ניגשה למטבח.
"אמא?" שאלה. "אני רעבה." האמא הסתובבה וראתה מיקורליין את עינייה.
עינייה היו נראות בדיוק כמו כפתורים ומיקורליין נזכרה בעיניי הבובה.
מיקורליין רעדה ונשמה עמוק. היא התקרבה בעדינות.
"אמא? למה העיניים שלך ככה?" שאלה. לבסוף היא ענתה "מה זאת אומרת, גשי לארוחה." מיקורליין חשבה שהיא מדמיינת והתיישבה לאכול. היא ראתה שגם אביה נראה כך ופחדה. היא נהנתה עם משפחתה ולא רצתה ללכת. לבסוף אימה התנהגה מוזר כל כך, ומיקורליין רצתה לעזוב. אך אימה בלעה את המפתח ליציאה.
האימא נראתה מוזרה והורידים הודגשו לה. ראו לה רק את העצמות ומיקורלין נזרקה לצינוק. שם פגשה ברוחות שהרגה אימה הבובתית. התגלה למיקורלין שהדלת בעצם מובילה לביתה של הבובה שזהה לה. היא נעזרה בחתולה השחורה של אימה, וגילתה שהכל עשוי מצמר ובד. היא הרסה הכל ופתחה את בטנה של אימה והוציאה את המפתח. היא יצאה במהירות וחיבקה בחזקה את הורייה ומאז לא נגלה להם שוב מהבובה.
הסוף |
|
