|
תום המיקחתול הכחול
|
23/09/2014 |
יש מיקחתולים צהובים יש מיקחתולים כתומים יש מיקחתולים שחורים ויש אפילו כאלה עם פסים וכתמים אך רוב המיקחתולים צבעם אפור. אין מיקחתולים כחולים זה מה שאומרים. רק תום נולד כחול משפחתו הייתה אפורה ומכובדת אביו היה גדול מאוד ואפור מאוד. אמו האפורה נחשבת ליפייפית השכונה. שלושת אחיו נולדו איתו חמודים ואפורים גם הם ולשלושתם היו חמישה כתמים לבנים על הבטן. רק תום נולד כחול בהתחלה הוריו חשבו שהצבע המוזר הזה יתחלף עד מהרה לאפור היפה והמסורתי של המשפחה. אך ככול שעבר הזמן תום נעשה כחול אפילו יותר לצערם. "מה נעשה בתום?" שאלה אמא מיקחתולה
"איך הגיע למשפחה שלנו הצבע הכחול הזה?" השיב אבא מיקחתול "מה עשינו על כך שנענשנו?" נאנחה אמא מיקחתולה "איך אראה את פני בשכונה מה יגידו כולם?"
"צרה שכזאת במשפחה שלי?! זה לא אמיתי לא אמיתי..."
התרגז אבא מיקחתול . "טוב לפחות שלושת האחרים יצאו מוצלחים" השיבה אמא מיקחתולה "כן ואני תולה בהם תקוות גדולות מאוד" השיב אבא מיקחתול . טום שמע את השיחות האלה והתעצב מאוד... וכשתום רצה לשחק עם אחיו, הם סירבו וענו לו : " לא אנחנו לא רוצים אח מכוער שכזה". גם ברחוב מיקחתולי השכונה היו מצביעים עליו ולועגים לו "עם צבע כזה עדיף לך לא להסתובב ברחובות!" היו צועקים וצוחקים עליו. טום היה עצוב ובודד בכל העולם לא היה לא ידיד אחד. "למה נולדתי כחול?" שאל את עצמו.
"למה אני פשוט לא כמו כולם?". 17. וְאָז, בְּעוֹד הוּא מְקוֹנֵן על מזּלו הרע, הֵחלו מלים ומנגינה להזדמזם בראשו. כֹּל סבלותיו, כֹּל רְגָשׁוֹתָיו נכנסו אֵל תּוֹך השיר.
מנגינות רבות החלו להכנס לו לתוך הראש והרגיש שהוא יתפוצץ אם לא ינגן אותם. ויותר מכל היה רוצה שתיהיה לו גיטרה ולבסוף קבל אומץ ובקש מהוריו לקנות לו גיטרה
הוריו היו מופתעים מאוד. "למה לך גיטרה" שאל אבא
"יותר טוב שתלמד חשבון" ואמא השיבה "טוב נראה"
אותו לילה תום לא יכל להירדם וראשו התמלא במחשבות "יקנו לי גיטרה? או שלא?" ושלושה ימים ושלושה לילות לא
עצם עין עד שהגיע היום הרביעי ואבא מיק חתול בא עם חבילה גדולה "זה בשבילך תום" אמר אבא. תום שמח כל כך שלא ידע איך להגיב. תום הושיט את ידו והוציא את הגיטרה "היא יפיפיה" גמגם תום מהתרשמות. בהתרגשות העביר את אצבעותיו על המיתרים, והקולות העבירו רעד בכל גופו. "אבל זכור! חשבון תמיד יותר חשוב" אמר אבא
תם היה מאושר. הוא ישב בפינה, פרט על הגיטרה ושכח עולם וּמְלוֹאוֹ. אֶחָיו וְשְׁאָר הֶחָתוּלִים בַּרְחוֹב לָעֲגוּ לוֹ: ''אַתָּה חוֹשֵׁב אֶת עַצְמְךָ לְמַלְחִין גָּדוֹל,'' אָמְרוּ '' אֲבָל בֶּאֱמֶת אַתָּה סְתָם מְקַשְׁקֵשׁ קִישְׁקוִּשים. זֶה מָה שֶׁאַתָּה! ''
אֲבָל תֹּם לֹא הִקְשִׁיב לָהֶם, וְהַשִּׁירִים הוֹסִיפוּ לִזְרֹם.
''אֲנִי עוֹד אֶרְאֶה לָכֶם, '' אָמַר בְּלִבּוֹ ''אֲנִי אַפְתִּיעַ אֶת כֻּלְּכֶם.'' תֹּם מָצָא תִּקְוָה וְנֶחָמָה בְּחַיָּיו, אֲבָל אִמָּא וְאַבָּא לֹא הָיוּ מְרֻצִּים. אַבָּא נֶאֱנַח: '' מָה יִהְיֶה עַל תֹּם שֶׁלָּנוּ. כָּל כָּךְ גָּדוֹל וְעֲדַיִן כָּחֹל. כָּל הַיּוֹם הוּא מְנַגֵּן בַּגִּיטָרָה וַאֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה יֵצֵא מִכֹּל זֶה.''
. וְאִמָּא אָמְרָה:, אֵין מָה לַעֲשׂוֹת. תֹּם יִשָּׁאֵר כָּחֹל וְשׁוּם דָּבָר טוֹב לֹא יֵצֵא מִמֶּנּוּ''.
''אֲנִי עוֹד אֶרְאֶה לָהֶם, הֵם עוֹד יִצְטַעֲרוּ עַל מָה שֶׁאָמְרוּ עָלַי,'' אָמַר תֹּם לְעַצְמוֹ. הוּא חָשׁ עַצְמוֹ כְּנֶטַע זַר בַּמִּשְׁפָּחָה וְהֶחְלִיט לִבְרֹחַ לָעוֹלָם הַגָּדוֹל. ''אֲנִי אוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁחָתוּל כָּחֹל הוּא חָתוּל גָּדוֹל!'' אָמַר. וְלַיְלָה אֶחָד, בְּעוֹד בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יְשֵׁנִים, הִרְגִּישׁ תֹּם כִּי הָרֶגַע הַגָּדוֹל הִגִּיעַ. הוּא כָּתַב מִכְּתָב לָאִמָּא וּלְאַבָּא וּבוֹ כָּתַב כִּי הוּא יוֹצֵא לְדֶרֶךְ
אֲרֻכָּה וּרְחוֹקָה ''אַל תִּדְאֲגוּ לִי וְאַל תְּחַפְּשׂוּ אַחֲרַי,'' כָּתַב לָהֶם ''יוֹם יָבוֹא וְאָשׁוּב וְאַתֶּם תִּהְיוּ גֵּאִים בִּי''.
.בַּשֶּׁקֶט בְּשֶׁקֶט לָקַח אֶת צְרוֹר דָפֵּי הַשִּׁירִים, אֶת הַחֲלוֹמוֹת וְאֶת הַגִּיטָרָה, וְיָצָא לָעוֹלָם הַגָּדוֹל.
. חָלְפוּ יָמִים רָבִּים. אֶחָיו שֶׁל תֹּם בַּגרוּ, הוֹרָיו זָקַנּוּ, וְאִישׁ לֹא יָדַע אֵיפֹה תֹּם וּמָה מַעֲשָׂיו.
. בֹּקֶר אֶחָד הוֹפִיעָה עַל קִירוֹת הַשְּׁכוּנָה מוֹדָעָה גְּדוֹלָה וְצִבְעוֹנִית וּבָהּ כָּתוּב לֵאמֹר:
תום החתול ולהקתו!
. בֵּית הוֹרָיו שֶׁל תֹּם הָמָה אוֹרְחִים שֶׁבָּאוּ לְבָרֵךְ אֶת הַהוֹרִים עַל הַצְלָחַת הַבֵּן.
''אֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ גֵּאִים'' אָמְרוּ כֻּלָּם ''תֹּם שֶׁלָּנוּ הוּא אָמָּן מְפֻרְסָם! כָּל כָּךְ מֻכְשָׁר''
. ''כֵּן '' אָמְרָה אִמָּא חֲתוּלָה ''תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁתֹּם שֶׁלִּי הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד'' וְחִיּוּכָהּ קָרַן.
''נָכוֹן'' אָמַר אַבָּא חָתוּל ''עוֹד מִשַּׁחַר יַלְדוּתִי תָּלִיתִי בּוֹ תִּקְווֹת גְּדוֹלוֹת. אֲנִי שֶׁקָּנִיתִי לְתֹם אֶת הַגִּיטָרָה שֶׁלּוֹ!'' אָמַר, וְחִיֵּך בַּגַּאֲוָה
. בַּהוֹפָעָת הַבְּכוֹרָה שֶׁל תֹּם וְלַהֲקָתוֹ, גַּעַשׁ הָאוּלָם וְרַעַשׁ בִּילָלוֹת מיקחָתוּלִים וּמְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת וְנִרְגָּשׁוֹת. וְעוֹד דָּבָר מוּזָר קָרָה: כָּל הֶחָתוּלִים הַצְּעִירִים צָבְעוּ אֶת שֶׁעָרַם ל... כָּחֹל!
. אֲפִלּוּ אִמָּא הַקְשִׁישָה הִתִּיזָה מְעַט צֶבַע כָּחֹל עַל פַּרוָהּ הָאֲפֹרָה. אַבָּא הִסְתַּפֵּק בַּעֲנִיבָה כְּחוֹלָה. הָאַחִים מָחְאוּ כַּפַּיִם בְּהִתְלַהֲבוּת. ''הֶאָח שֶׁלָּנוּ הַיָּקָר וְהַמֻּכְשָׁר,'' אָמְרוּ לִשְׁכֵנֵיהֶם בְּגַאֲוָה.
. מִן הַבִּימָה, בְּעוֹדוֹ שַׂר וּמְנַגֵּן בָּאוֹר הַזרָקוֹרִים, הִבִּיט תֹּם בְּאִמּוֹ הַדּוֹמַעַת וּבְאָבִיו הַנִּרְגָּשׁ, וּמַבָּטוֹ לִטֵּף בְּחֹם אֶת אָחִיו הַגֵּאִים. גַּל אֹשֶׁר הֵצִיף אֶת לִבּוֹ '' שׁוּב אֵין הֵם מִתְבַּיְּשִׁים בִּי, הֵם אֲפִלּוּ גֵּאִים בִּי, הֱיֵה כְּדַאי, הַכֹּל הָיָה כְּדַאי.''
הוּא הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הַקָּהָל הַנִּלְהָב, קַד לְכֹל עֵבֶר וְסִיֵּם בְּשִׁיר קָטָן:
הָיוּ חֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַמְתִּי
כֹּל חַיֵּי בְּכֹחִי הֶאֱמַנְתִּי,
הַיּוֹם לִפְנֵיכֶם אֲנִי כָּאן.
-עֻבְדָּה-
חָתוּל מְאֻשָּׁר וְכָחֹל קַד קִדָּה. |
|
