מעשה בזואי, מיקתול רע,מיקתול טוב, ומקס.
|
26/12/2014 |
יום אחד, יצאה לה זואי לטייל, מחשבתה הטרידה אותה בקשר למה שמקס אמר לה בפעם האחרונה שניפגשו, "אולי נפגש מתישהו.." זואי כל הזמן, מאז אותו יום תהתה מה הייתה הכוונה ב"אולי"?, אולי כלעג או אולי כחשש?, המחשבה הזאת לא הרפתה ממנה אפילו רגע!, כשטיילה, ראתה היא מיקתול(חתול) שחור, היא הסתכלה עליו וחייכה, מיקתולים הזכירו לזואי את אלוויס שלה. פתח פיו ואמר: "הנני יודע מה מטריד אותך עלמתי, אשר נקראת גם בשם זואי? " זואי פערה פיה בתדהמה! היא לא האמינה שמיקתולים יכולים לדבר... המשיך דבריו המיקתול: "אינני מופתע מתגובתך, זואי, אם אני הייתי את, גם אני לא הייתי מאמין למראה עיניי, בכל מקרה... נחזורה לעניין! " סגר המיקתול נושא והמשיך דבריו בעוד שזואי המסכנה נרגעה לה קצת. "אהוב ליבך, הוא זה שחושבת את עליו..." זואי ענתה כי נכנס בליבה טיפת ביטחון לענות. "מאיפה אתה יודע? הקורא מחשבות אתה? " ענה המיקתול: "לא ולא גבירתי, אצלנו המיקתולים המדברים זו תחושה, בעצם, אולי טיפת קריאת מחשבות..." "בכל מקרה, ישנו פתרון לעניין זה" זואי ענתה, ובקולה ניצוץ טיפת אושר: "אם כן, מה הוא? גלה לי מיד, בבקשה..." המיקתול השחור ענה: "עלייך להמשיך בדרך, ואל נא תאמיני למה שהמיקתול הלבן יאמר!, המשיכי בדרכך ותפגשי אותי בדרך... סיבות אלה מוזרות הן, אבל הכל תגלי את בהמשך..." הלכה זואי מבולבלת במקצת, והינה כפי שאמר המיקתול השחור- הופיעה מיקתול לבן יפה ועומד זקוף! זואי התרשמה ממראהו ואיך שהוא, עד עכשיו איש אינו יודע, הקשיבה היא לדבריו... פתח פיו המיקתול הלבן ואמר: "או עלמתי היקרה! מה עולל לך החתול השחור הרושע הזה? " זואי גמגמה במקצת: "ל- למה הכוונה מ- מיקתולי? " ענה הלבן בדאגה לא אמיתית: "השרץ המיקתולי הזה, אמר לך להתעלם ממני, כי הוא קנאי! " "ק- קנאי? " "אכן כן, עלמתי זואי, אכן כן..." "אך איך אדע שאתה הינך משקר..? " "הביטי בי יקירתי, הנראה לך אני כשקרן? "
"ל- לא..." המיקתול ענה: "אוי גבירתי המכובדת, ישנו פתרון אשר ארצה אני להציע... התקשיבי? " זואי ענתה לא בטוחה: "בסדר..." המיקתול שינה מבטו לרציני(ככל שניסה) "הקשיבי נא, כי דבריי חכמים הם- איימי עליו כי אם לא יספר למה הכוונה במילה אולי... והוא יענה, לפי ידיעתי בנים אוהבים מיקמקיות קשוחות וסמכותיות..." המיקתול אשר צפה במתרחש, נתקף כולו זעם עד שבטוח שהיה מתפוצץ... קפץ המיקתול אל המיקתול הלבן וחשף שיניו... "איך אתה מעז?!, הנני רואה כל יום ויום את מעלליך! פרחח שכמוך.. אינך יודע דבר באהבה! " המיקתול הלבן שלא פחד להחזיר ענה בתקיפות: "ואיך אתה יודע?! הרי הינך חווית אף פעם אהבה! "
המיקתול השחור החזיר במילים: "גם לך אותו דבר! שרץ מיקתולי שכמוך! " זואי החלה להיתרחק כאשר ראתה כי מיקתולים החמירו במריבה ועברו לאלימות. היא די נחלצה, היא דחקה עצמה לגדר שממול, ופתאום כאורך פלא הופיע מקס! ראה הוא כי זואי נלחצה אמר לעצמו שהוא חייב להרחיק אותה מהמיקתולים הרבים ככל שיותר, כי דאג. מה שמוכיח חברים, שהאולי שלו לא היה בלעג, ובנוסף אוהב אותה הוא כאשר היא אותו דבר! הוא אמר בביישנות טיפה(כי זו הפעם הראשונה חבריי שהוא מבקש ללכת עם זוא למקום כלשהוא כמובן...): "ז- זואי, התרצי לאכול גלידה בחוץ, במיקפה? " ותארו איך זואי הרגישה כאשר הוא אמר לה זאת- נכון ועוד איך! אושר עד כמעט התפוצצות! מרוב התרגשות ואושר היא בקושי הצליחה להגות מילה מפיה: "כ- כ- כן בשמחה, *צחוק לחוץ*" ובזמן ששניהם הלכו יחדיו, ישבו שני המיקתולים(אחרי שסיימו עם המריבה כמובן) ושוחחו: "אתה יודע?, נראה לי שלמדנו לקח היום, אבל מהו? " חשב המיקתול הלבן ואמר: "לא להתחנף לנערות? " "גם..." "לא לשקר? " "גם." "אה הא! שאלימות לא פותרת דבר? " "נכון מאוד, אך זהו פרט שולי לולא תחבר הכל יחדיו! " "מסכים עימך, חבר, מסכים..."
החתול הלבן הוסיף: "נראה לי שזואי ואני למדנו משהו היום- לא לשפוט ספר לפי כריכתו וגם, לא להתחנף בעיקר, ואין להפיל מישהו בצורת מראה! " "נכון מאוד..." הסוף! תודה רבה לכם שקראתם סיפור זה
-כל הזכויות שמורות להיידי |
|