|
לתחרות כותב אורח
|
08/05/2015 |
הפרפר העוקצני
מאת פתיתונת
היי! זה אני, קוראים לי פליפתוט ואני גר בעולם אחר, צ'ימבוצ'ק. תכף תכירו את חברי, לון - קון, ובאת לספר לכם על ההרפתקה שלי איתו, הפרפר העוקצני.
שחקתי עם לון-קון ביום שקט ואביבי, ופתאום ראינו פרפר. הפרפר היה יפהפה, הוא היה כחול ובקצה כל כנף שלו היה מעט כתום.
הוא היה מיוחד, יפה כל כך, הפרפר הכי יפה שראיתי.
הפרפר החל לרחף במהירות לעבר לון-קון. פתאום, לון-קון נעלם!
לפתע הבחנתי שליד הפרפר הראשון, התווסף בן רגע פרפר נוסף. הבנתי ההיעלמות של לון-קון קשורה לפרפר הזה. החלטתי לאסוף על הזן הזה קצת מידע.
ניגשתי לפלימחשב (או אצלכם, מחשב) והקשתי: פרפר מזן כחול בעל פיסה כתומה בקצה כל כנף.
לחצתי ויקיפלידיה (ויקיפדיה).
שם היה כתוב:
פרפרים עוקצניים
פרפרים כחולים המעוטרים בקצת כתום. הם עוקצים בעזרת צינור שהוא גם כן הלשון שלהם.
מי שנעקץ ע"י פרפר עוקצני הופך גם כן לפרפר, ומקבל את היכולת לעקוץ...
הפסקתי לקרוא.
חזרתי לחצרי וניסיתי להתקרב לאחד הפרפרים בניסיון להיעקץ, ולעזר ללון-קון.
בסוף נעקצתי.
נהיתי קטן. הרגשתי כל כך קליל, משקל רב הוסר מגופי.
פתאום שמתי לב, שהתחלתי לרחף!
זה היה נפלא...
זיהיתי את לון-קון בזכות נקודת החן שלו, שהופיעה על כנפו הימנית.
התחלתי לדבר, אך מפי יצאו רק צלילים אלו: רררפ פררר פרפרפ...
הסתבר שזוהי שפת הפרפרים... מכיוון שלא תבינו אותי, אתרגם לכם לעברית.
אמרתי לו: "לון-קון, ראה! נהיינו פרפרים!" פתאום הבחנתי במין עץ שעל ענפיו רחפו פרפרים כמונו. אמרתי: "בוא לשם, יש שם עוד פרפרים."
התעופפנו לשם. ראינו פרפר אחד גדול שעמד מאחורי דלפק בצורת שפירית מהודרת. נגשנו אליו. בשעה זו היינו כבר ממש רעבים.
שמנו לב שבתוך הדלפק יש גושים ורדרדים בתוך מיכלים, ולידם כלי אכילה...
שאלנו את הפרפר: "איפה בדיוק מקבלים כאן אוכל?.."
"חחה חח" צחק הפרפר. "זה האוכל" המשיך בעודו מצביע על הגושים הורודים.
"סליחה, אוכל?.." חזר לון-קון. "כן." אמר "נראה שאתם לא פרפרים מלידה, הא?" "כן" ענינו. "אסביר לכם איך אוכלים כאן. רגע את יודעים כבר לשלוף עוקץ?"
"לא" ענינו. "אז הנה, העוקץ שלכם נמצא בפה שלכם, מתחו אותו אחורה, (מסתבר שזה היה די קל) ונשפו את האוויר המיכלים. כשתהיו שבעים תמשכו את העוקץ אחורה בחזרה."
ניסינו לעשות זאת ובאופן מוזר זה היה די קל. אמרנו לפרפר תודה והלכנו.
התעופפנו קצת, ולפתע בא פרפר שנראה קצת "מטורף" ואמר: "מתקפת היתושים! היא מגיעה! היא מגיעה!"
בא אלי פרפר אחר ואמר לנו: "אל תתרגשו ממנו, הוא סתם משוגע." הלכנו משם.
נהיינו צמאים. עפנו, ועפנו ופגשנו פרפר שעמד מול מגש קציצות. הוא נראה כאילו לא שתה המון זמן, וממש תכנן לשתות את הקציצה!
גם אנחנו היינו צמאים, והנחנו שהוא יודע כיצד שותים. שאלנו אותו, והוא הגיב בדומה לחברו: "נראה שלא נולדתם כפרפרים, הא?" "כן.." השבנו. "זאת השתייה." אמר כאשר הצביע על הקציצות.
"אנחנו לא.." ניסינו להמשיך אך הוא קטע אותנו: "אלמד אתכם איך שותים. ראשית שולפים את העוקץ לעבר הקציצה, ושואבים ממנה את הרוטב. נסו זאת."
ניסינו, ובאמת הרוונו את צימאוננו.
לון – קון ואני הסכמנו שמשקה-קציצה הוא משקה טעים במיוחד...
המשכנו ללכת.
פתאום, משומקום בא יצור ענק, שלף מן עוקץ, ודקר אחד מהפרפרים במקום.
הפרפר פשוט שכב דומם ללא חיים.
מייד נזכר לון – קון בפרפר בנחשב ל'משוגע' ובמה שאמר.
'מתקפת היתושים מגיעה' כך אמר אם אינכם זוכרים.
ואז, נזכרנו, השוונו את היצור ליתוש, והתוצאות היו ברורות.
נראה היה שהפרפר צדק.
בזמן זה נהרגו עוד כמה וכמה פרפרים.
החלטנו לברוח, כלומר להתעופף מהר, הרי אנחנו חייבים לחזור בשלום, הורינו חושבים שאנו עוד משחקים בחצר.
פתאום הבנו שהיתוש ממש מעלינו!
הוא ניסה להוריד עלינו את העוקץ, אבל ברחנו מהר, והתחמקנו.
רצנו לשאול פרפרים איך חוזרים לזן המקורי, הרי לא ידענו.
אף אחד לא ידע.
נזכרתי שכאשר קראתי בויקיפלידיה לא קראתי הכל... החלטנו להיכנס הביתה ולקרוא את ההמשך.
נכנסנו, אך כנראה אמי סגרה את התיקיות בהעדרנו. ניסיתי להיזכר בשם הזן של הפרפרים:
פרפרים עצבניים... לא.
תוקפניים... לא.
עוקצניים... לא.
כלומר כן!
לחצתי על המקשים, אך דבר לא נכתב על המרקע. רגלי הפרפר חלשות מדי.
ניסיתי ונסיתי. לא הצלחתי. לפתע נזכרתי שעוד כשהיינו בחצר, שיחקנו גם בהורדת רגליים (כמו הורדת ידיים אצלכם, רק ברגליים) ולון – קון ניצח אותי שבע פעמים רצוף. אולי הוא יצליח לכתוב?!
הוא ניסה, וגם הצליח. בויקיפלידיה נכתב כך: כדי לחזור לזן המקורי חייבים להיעקץ שוב ע"י פרפר אחר.
"יש לי רעיון!" אמרתי, "נבקש מפרפר אחד.. רגע קודם אני עוקץ אותך, ואתה חוזר. אני אבקש מפרפר אחר שיעקוץ אותי.
כך נעשה. במזל שרדנו את מתקפת היתושים.
להתראות
עד
הסיפור
הבא!!! |
|
