|
אני ואח שלי
|
08/05/2015 |
שלום, קוראים לי דנה ולאח שלי קוראים אסף. ורצינו לשתף אתכם בקטע קצר שכתבנו.
פרק 1: הוויכוח
אחרי שניסיתי את טיול בפארק בפעם ה6 ונפסלתי, שמעתי את אסף קורא מאחורי: "שוב נפסלת? דנה, עכשיו תורי!" "אוי נו, תן לי לנסות פעם אחרונה. בבקשה!" ביקשתי ממנו. "אין מצב. אמרת את זה לפני ארבע פעמים" אמר אחי הגדול "אוף!" רטנתי. למה הוא תמיד משתלט? ואיך הוא מגיע לשלבים האלה?. הוא גיחך, כמנחש את מחשבותי. זה הרגיז אותי. וניסיתי לתת לו מכה חלשה, סתם בשביל לעצבן אותו גם קצת. אבל בטעות פגעתי במחשב...
פרק 2: מיקיאוולי ומונדו
לאחר שדנה פגעה במחשב הרגשתי רעידת אדמה מתחת לכפות רגלי. אני זוכר שנשאבתי לאן שהוא. ושהרגשתי סחרחורת איומה. הרגשתי מוזר, וכנרה התעלפתי. כי הדבר הבא שאני זוכר הוא שהייתי במרתף סודי, ושראיתי שתי דמויות עומדות מעלי. ניסיתי להבין איפה אני. דמות אחת הייתה גבוהה ורזה, לבושה בחליפה אופנתית ובצבע סגול ורדרד. הדמות השנייה הייתה שמנה ונמוכה ובצבע כחול. כבר ניחשתם? כי אני הבנתי תוך שנייה. מונדו ומיקיאוולי חטפו אותי...
פרק 3: אסף!
"אסף!" קראתי שוב. אף על פי שידעתי שזה לא יעזור. "אסף זה לא מצחיק!" אבל, כמו ב 10 הדקות האחרונות, הוא לא השיב. הלכתי למחשב, לראות עם יש עם הוא שם. אבל המחשב היה כבוי. הדלקתי אותו וקראתי ברמקול הקטן המחובר למחשב "אסף אתה שומע אותי?" לא נשמעה תגובה לזמן שנשמע כמו נצח. אבל כעבור כ- 5 שניות ראיתי במסך (שנשאר בעולם מיקמק) את הדמות הכי פחות אהובה עלי במיקמק, את מיקיאוולי דיזיין. "אחיך אצלנו, והוא ישאר אצלנו, עד שלא תעזרו לנו להשתלט על העיר. בינתיים הוא ישאר אצלנו, ואתם צריכים למצוא לנו פיתרון. לא יחשדו בכם, שני ילדים קטנים שרק שיחקו במחשב" אמרה מיקיאוולי וצחקה צחוק מרושע.
פרק 4: להיות או לא להיות?
אחרי שאני ודנה דיברנו, החלטנו מה לעשות. נדבר עם ראש העיר, כאילו כדי לשכנע אותו לוותר על מקומו לטובת מיקיאוולי כדי לשחרר אותי. אך בעצם לספר לו לפרטי פרטים מה קרה, והוא יעזור לנו נגד מיקיאוולי ומונדו המרושעים. אני לא בטוח עם הם שמעו אותנו או לא, אבל אני מקווה שלא. הרעיון היה של שנינו יחד, שלי ושל דנה. ואני שמח כי לא רציתי שהיא תחשוב על הכל וגם לא רציתי לחשוב על הכל כדי שלא תרגיש מטופש. כמובן שהרבה זמן התלבטנו: להגיד לראש העיר לפרוש? לחכות שמיקיאוולי תבין שלא נבוא אל ראש העיר ותשחרר את אותי? אבל החלטנו שלא נוכל לחכות הרבה, כי אמא ואבא ידאגו. וגם שבשום פנים ואופן לא נבוא אל ראש העיר. אז רקמנו את תכנית הפעולה. קראתי למיקיאוולי "החלטנו מה נעשה" זייפתי קול עצוב ושבור "אנחנו נדבר עם ראש העיר. נשכנע אותו" "מצוין, ככה חשבתי" אמרה מיקיאוולי במתיקות.
פרק 5: השיחה עם ראש העיר
הוליכו את אסף אל בנין העירייה, אל חדר ראש העיר. ידעתי שהופעתי על המסך הגדול, מפני שהראשים הופנו לעברי. ראיתי אותם על מסך המחשב."תדבר איתם ותחליט מה לעשות. כבוד ראש העיר" אמרה מיקיאוולי. וידעתי שהיא יודעת שבקרוב יקראו לה ככה. חה! שתמשיך לחשוב. אין מצב! "כן אדוני וגבירתי, מה רצונכם?" שאל ראש העיר. אני הסברתי איך אסף נחטף בידי מיקיאוולי ומונדו. ואסף סיפר את התכנית של מיקיאוולי ואת שלנו. "אני מסכים אתכם שהתכנית שלכם טובה, אבל מיקיאוולי ודאי לא תסכים לשלוח אותך לביתך. בלי הסכמתה, אי אפשר לעשות זאת!" "מדוע לא, כבוד ראש העיר?" שאלתי. מפני שכשמיקיאוולי חטפה אותך, היא הפעילה עליך מנגנון אופטמקסימלי ואופטומנטרי, שבלי המנגנון שאצלה, לא היה ניתן לשלוח אותך חזרה" אמר קול אחר. ובמיקמקית מדוברת, סאני?" שאל קול אחר. "זה אומר, שבלי המנגנון של השלט שאצל מיקיאוולי, אסף כלוא פה לנצח". סיים המיקמק בנחת.
פרק 6: החבורה
פערתי את עיני, וכך גם דנה. היינו המומים. לא יכול להיות שזה הם... אבל בעצם, למה לא?. כל החבורה נכנסה לחדר: מקס, שהוביל בראש. זואי, שהלכה מאחוריו. סאני, שהלך לצדה של זואי, והסביר לה למה התכוון. וג'ימבו אחרון. "שלום ידידי" אמר ראש העיר. "הגעתם לבסוף, אני רואה. סאני, יש לך רעיון איך לשחרר את אסף מעולמינו, בלי הסכמתה של מיקיאוולי?" שאל ראש העיר. "לפי הנחתי, אין כל דרך לשחרר את אסף, מבלי השלט של מיקיאוולי" אמר סאני. "למה שלא פשוט, אתם יודעים, ניקח את השלט? הצעתי. "זאת אומרת, נתגנב וניקח אותו!". נראה היה שהרעיון מוצא חן בעיני כולם. מלבד סאני. "שקלתי את האפשרות הזאת, אך לפי מה שהצלחתי לברר, השלט מחובר לאזעקה, שרק עם ידיהם של מונדו או מיקיאוולי נוגות בשלט, האזעקה אינה מופעלת. עם האזעקה מופעלת, היא מעירה גל רובוטים שיגרשו אותנו משם." סיים סאני. כולם השמיעו קול מאוכזב קטן. נותרנו בידים ריקות.
פרק 7: הסוף הטוב (בשבילינו)
לאחר שראיתי את הפרצופים המאוכזבים של כולם, הרגשתי אבודה. ידעתי שאני אשמה, ושאני חייבת למצוא משהו. ואז הרגשתי כאילו נדלקת לי נורה מעל הראש. "יש לי!!!" צרחתי. "אני יודעת מה לעשות!" כולם הפנו אלי את ראשיהם. "אסף, אתה זוכר שהיינו בחנות הטריקים הזאת, שאבא קנה לכל אחד טריק?" שאלתי "אז מה את מציעה, שנראה למיקיאוולי טריקים והיא תיכנע?" הוא שאל בלי להבין "זה לא מה שאני מציעה. אבל יש לי רעיון. אבא קנה לי מין דבר שיכול לסרוק מכשירים ולשכפל אותם במין תמונה של המחשב, כולל איך שהיא פועלת. אני יכולה לסרוק את השלט של מיקיאוולי עם תמונה של המכשיר, ואז להדפיס אותה במחשב ולהראות לכם אותה!" אסף המשיך אותי "ואז נוכל לראות את החלקים שלה ואיך היא בנויה, ולהרכיב אותה, ואז נשלח אותי הביתה!" השלים אותי אסף "דנה, את גאון!" "כן, אבל ירשתי את השכל הזה ממישהו" חייכתי אליו. הוא חייך חזרה. "אני מיד מביא לכם תמונה, רק רגע!" קרא ראש העיר. בינתיים התחילה מיקיאוולי לאבד את סבלנותה. "טוב עוד כמה זמן תגיעו להחלטה?" קראה מבעד לדלת "עוד כמה דקות מיקיאוולי, כמה דקות!" קרא ראש העיר. בינתיים סרקתי את המכשיר מהתמונה והראיתי לכולם. סאני צחק "באמת שציפיתי שזה היה קשה יותר, יש לי את כל מה שצריך באוסף האישי שלי!". תוך רבע שעה המכשיר היה מוכן "בואו נקרא למיקיאוולי, נגיד לה שהכל סוכם" אמר אסף. כולנו צחקנו ומקס פתח את הדלת "תיכנסי גברת מיקיאוולי" אמרה זואי. מיקיאוולי חייכה. "טוב אני צריכה לחתום על תופס? או שאני כבר ראש העיר?" שאלה מיקיאוולי "את לא תהיה ראש העיר היום, מיקיאוולי!" אמרה זואי, וג'ימבו הוסיף אקורד דרמטי בגיטרה "מה זאת אומרת לא.." גימגמה מיקיאוולי. ואז הבחינה בשלט "עכשיו!" צעקתי, והשלט ירה קרן אור שפגעה באסף
פרק 8: עכשיו זה הסוף
נחתתי ליד דנה, נרגש. שנינו התחבקנו וצחקנו עד דמעות. וצחקנו יותר שראינו את פרצופה של מיקיאוולי במסך המחשב. "היה תענוג לפגוש אתכם. תודה על כל העזרה!" קראנו אני ודנה.
מוסר השכל:
עכשיו אנחנו סתם מנדנדים, אנחנו יודעים. אבל מה הטעם בסיפור עם לא למדנו משהו? אז מה שניסינו ללמד בסיפור זה, שאחים הם חברים לכל החיים. וגם עם רבנו קצת, הם תמיד היו שם בשבילינו. באש ובמים, בשמיים ובארץ, בעולם מיקמק ובעולם האמיתי...
סוף!!! |
|
