|
הטבעת
|
08/05/2015 |
הטבעת שקיבלתי מאימא שלי. היא הדבר שלא יעזוב אותי, לא משנה אם היא תאבד, תישבר, תתרסק, תיעלם, כל דבר! היא תחזור אליי. והנה ההוכחה הכי גדולה שלי.
נסעתי לים עם המשפחה שלי, וביקשתי מאבא שלי את החקה בשביל לדוג דגים. וניסיתי לדמות את עצמי במשחק "הדייג" שיש בעולם הוירטואלי מיקמק.
כשלפתע נתפס בחוט שלי דג עצום!
משכתי בכל כוחי כלפי מעלה את החקה, והדג התרומם באיטיות כתוצאה מכובדו.
ואז! פתאום! הוא התנתק מין החוק וזינק על ידי. הוא נשך בפיו המעוות את ידי וניסיתי לשחרר אותו בכוח.
ואז, קרה הדבר שלקח ממני את התקוות לכל השנים הבאות.
כשהוא עזב את ידי ושחה לאורך הים, הוא לקח איתו בפיו את הטבעת היקרה שלי.
טבעת הכסף שקיבלתי ביום ההולדת העשירי שלי.
מה אגיד להוריי? שהטבעת שכל כך חשובה להם ולי, איננה?!
מיד הוצאתי מהתיק תחבושת וכבשתי את האצבע שלי, שטתי לעבר החוף עם החקה בידי. חזרתי אל הוריי.
"מה קרה לך באצבע, חמוד?" שאלה אימא שלי.
"סתם, נחתכתי באצבע. לא קרה לי כלום, חבשתי מיד.
"תיזהר לפעמים הבאות." היא נישקה אותי ולקחה אותי עם אבא למסעדה שליד הים.
ישבנו על המושבות בחוץ וחיכינו המון זמן עד שהאוכל יגיע. עד שהזמן הזה תם.
המלצר ניגש אלינו עם ההזמנה במגש שבידו, ואימי שילמה לו על האוכל.
שיחקתי עם המזלג בדג, מחשבותיי נדדו.
"למה אתה לא אוכל, קרה משהו?" שאל אבא.
"לא, סתם אני פשוט..."
"אוקיי, הבנתי. מה קרה?" שאל.
"אני רוצה להגיד לכם את האמת. לא נחתכתי בכלל," אמרתי והורדתי את התחבושת מהאצבע.
"אני פשוט איבדתי את הטבעת."
"אויש, לא נורא חמוד שלי." אימא חיבקה אותי חזק.
"הבריאות שלך חשובה לנו יותר מטבעת יקרה."
"אוקיי, תודה אימא." עברתי למצב רוח שמח ושכחתי מהעצב.
"בואו נוכל. בתיאבון!" קראתי.
כשהתחלתי לאכול את הדג המטוגן שלי, הרגשתי שהמזלג שלי פגע במשהו קשה, כמו מתכת כלשהי.
נברתי בבשרו של הדג, וראיתי משהו נוצץ שבלט שם.
הוצאתי את זה, וזה היה זה.
הטבעת שלי!!!
עובדי המסעדה דגו דגים והביאו אותם לטבח המסעדה, והדג המטוגן שלי היה אותו הדג! הדג שלקח לי את הטבעת.
סוף. |
|
