|
הסיפור שלי ושל חבריי
|
13/05/2015 |
פרק ראשון
המחשב המכניס
זה היה עוד יום נעים שבו שיחקתי במחשב במשחק האהוב עליי. מיקמק. לפתע המחשב כבה. פתאום הסתובבתי לי במקום נחמד אך איני הכרתי אותו. צעקתי בליבי.
פרק שני
גיליתי ש...
הלכתי למיקפה.ראיתי את החברים שלי. גם הם נשאבו למחשב. כמוני מתברר. דאגנו מאוד. ולרגע אחד גילינו כיף חיים. טיילנו ופגשנו מיקמקים. הסתכלנו על עצמנו בחלונות ראווה ונראינו דווקא מעולה כמיקמקים.
פרק שלישי
צריך להתחיל לחשוב
אחרי שעשינו כיף חיים חזרנו למיקפה וחשבנו. מיר החכם ביותר שבחבורה אמר:" אנחנו צריכים לנסות לצבור נקודות במיקמק ואם כל הנקודות להגיע לדרגה אחרונה ומשם זה הפתעה" " אז מה צריך לעשות?" שאלתי. מיר ענה לי שנצטרך לשחק במשחקים ולבלות. ברור שנדלקתי על הרעיון.
פרק רביעי
זמן משחק וסופו
אני וחברתי הטובה למיקי (זה שם חיבה שאני אוהבת לקרוא לה איתו) שיחקנו בהמון משחקים. עלינו במהירות לדרגה שש שיחקנו במלאכים ופיות. חזרנו למשחקים האמיתים במיקמק ועלינו לדרגה תשע. עליו לשם. ראינו את החברים.
פרק חמישי
הזמן לנסות
מיר עמד. וכולם איתו. בשקט בלי אף מילה. הבנתי שמשהו קרה. שאלתי:"מיר הכל בסדר?" לא ממש" ענה לי אמרתי:"מדוע?" "כי אין לנו מספיק מוצרים" אמר בהנד ראש. סיפרתי על משהו קטן שראיתי. ראיתי הרבה חומרים שנצטרך לאסוף. כל אחד הלך להביא.
פרק שש
צריך לבנות
אספנו ואספנו. כל אחד הביא חומרים מועילים. התחלנו לבנות. זה היה די קשה אבל הצלחנו. " אוי לא נו לא..." שמעתי קול של ילד אומר באנחה. ניגשתי אליו. "מה קרה?" "אין לי מספיק חומרים לבנות לעבודה בפרויקט של מדעים" נתתי לו כמה חומרים והוא אמר להתראות ותודה. כשחזרתי עם חברתי שהייתה בחנות קנתה קצת אוכל. שאלנו מה קרה. ענו לנו שבנינו מכונת זמן. נבהלתי.
פרק שביעי
צריך לתקן ולחזור
אמרתי:" אולי ניסע בזמן לזמן שלנו בחיים האמיתים?" "אי אפשר" אמר מיר עזרנו לו לתקן. ובסוף יצא לנו חצי מכונת זמן חצי מכונה מחזירה. עלינו עליה. נסענו בזמן לזמן פרה היסטורי.
מור אחיו של מיר אמר:" כן!" אמרנו לו:" פליז לא!" חזרנו לזמן שלנו. נבהלנו קצת כי ראינו גדול. אבל הבנו שזאת רק המכונה ואנחנו צריכים לרדת ממנה.
פרק שמונה
אין כמו בבית ובמיקמק
ירדנו מהמכונה לבית שלי. שמחנו. התראתי מכל החברים וסיכמנו שניפגש מחר. היה כיף למען האמת. חזרתי לשחק קצת. הרי קצת משחק אינו יזיק.
הסוף |
|
