|
יומני היקר
|
18/05/2015 |
פרק ראשון-עוזבים את מיקמק סיטי
יום אחד בתחילת חופשת הקיץ ההורים שלי ושל אחותי
יצאו לבלות וישאירו אותנו לבד בבית.
החלטנו שאנחנו מתקשרות לדוד שלנו בוב ונשארות בחנות שלו עד סוף החופשה.
בהתחלה חשבנו שיהיה כיף מאוד אבל אז גילינו את זה...
פרק שני-הסוד האפל של מיקמק פולס
גילינו שלדוד שלנו יש דלת סודית במכונת
הממתקים ועם הוא ידע שגילינו את הדלת הוא יעיף אותנו מהבקתה.
פרק שלישי- כמה דברים עוד יכולים לקרות...
אני ואחותי יצאנו לטיול נחמד ביער ושם כל התעלומות נגלו לפני עיננו.
פרק רביעי-יומן הסודות.
מצאנו ביער את הדבר הכי מוזר בחיים שלנו!
מצאנו יומן ושם היה כתוב את כל הסודות של מיקמק פולס.
כמו למשל גמדים,תינוק ערפד, בני ים, ועוד...
פרק חמישי-אחותי קצת לא בעינינים.
יום שלישי אחותי מצאה מישהו בחנות והתאהבה בו.
הוא גם אהב אותה.
אני חשבתי שהוא איזה זומבי בגלל היומן .החבר שלה אהב לקנות והוא אפילו קנה לאחותי הגדולה יהלום!!!
פגשתי אותו בזמן שיצא מהחנות ורציתי לחקור אותו.
צילמתי הרבה תמונות שלו עם אחותי ובאחת מהתמונות נפלה לא היד.
הורדתי לא את הכפפות ואז ראיתי חמישה גמדים.
ניסיתי לשכנע את אחותי אבל היא לא האמינה לי.
מחר היא יוצאת לדייט איתו ואני מאוד מודאגת...
פרק שישי שוב אחותי קצת משוגעת-היה יום שרב וכולם קנו כרטיסים לבריכה וגם אנחנו . מיד אחר כך מצאנו עוד משהו או יותר נכון מישהו מוזר...
בן ים!
ושוב אותו סיפור אחותי התאהבה בו.
היא רצתה להוציא אותו מהמים וגם אני ובכלל מה בם ים עושה בבריכה ציבורית?
הוא לא רצה שידעו עליו אבל מצאנו פתרון...
אני חשבתי להביא אותו בצידנית וכך היה.
כמעט גילו אותנו אבל הצלחנו להתחמק,איזה מזל.
החזרנו אותו לאוקינוס בשלום אבל גילינו משהו חדש!
פרק שביעי מי ידע שזה יקרה-כשמחברים את שלושת היומנים זה יוצר כוח שיכול להרוס את כל העולם.
כאשר הראתני לבוב את היומן אפילו לא ידעתי שיש לא כזה והוא אוסף אותם שנים.
ומי היה מאמין;הוא הפעיל את הכוח!
אף אחד לא יודע מה הכוח עושה אבל יודעים שזה מסוכן ונמשך הרבה זמן...
פרק אחרון סוף טוב הכל טוב- בלילה נכנסנו לדלת הסודית כדי לראות מה הכוח והיה מגניב שם.
היה שם יקום מקביל עם עלמה מקבילו ושביט מקבילה ובוב מקביל אבל סגרנו את השער עם אבן,פוצצנו את השער ומחקנו לכולם את הזיכרון עם המכשיר שלקחנו בעבר מאגודת מחיקת זכרונות מרושעים ולקח לנו רק שלוש עשרה דקות וחזרנו הביתה בשלום. |
|
