|
המיק בדואי ו3 העצות- מאת monic
|
21/05/2015 |
לפני שנים רבות, באזור אוהלים בודד במיקמקסיטי, היה ילד בדואי אחד. הילד הבדואי לא הצטיין בשום תחום: הוא לא ידע לרעות את הכבשים, והוא לא ידע איך לצוד. לאחר כמה שנים המיק בדואי גדל, והספיק להקים משפחה וילדים. בגלל שהמיק בדואי לא היה מוכשר בתחומים בו עוסקים בכפרו הוא עזב את משפחתו: אשתו שבהריון, ואת שלושת בנותיו. יום אחד המיק בדואי שלנו עזב את הכפר והלך לעבוד במיקמקסיטי. הוא מצא שם עבודה טובה עם שכר גבוה והתעשר. לאחר חודש בעיר הגדולה, הוא הצטרך לחזור הביתה. אך הוא אמר לעצמו "למה לחזור היום הביתה אם אני יכול להישאר עוד יום אחד ולהרוויח קצת יותר?" וכך הבדואי עשה. כל יום אמר לעצמו את המשפט הזה.
וכך אמר את המשפט הזה כל יום במשך 15 שנים! הזמן עבר מהר מאוד למיק בדואי במיקמקסיטי והוא בכלל לא שם לב לכל הזמן שעבר. כשהבין המיק בדואי שנעדר זמן כה רב מביתו, החליט לחזור אל משפחתו. עוד באותו יום ארז את חפציו והלך לכיוון הכפר.
באמצע הדרך פגש ידיד מהעבודה בעיר, שהציע לו ללכת אל אדם מיוחד, שנותן עצות טובות. המיק בדואי סמך על חברו והלך לפגוש את האיש. לאחר יום של הליכה, ראה אוהל ממרחק. הוא התקרב אל האוהל ונכנס אליו. באוהל ישב איש עם חלוק לבן. האיש ישב עם גבו אל הבדואי, כך שלא ראה את פניו.
האיש אמר למיק בדואי: "שלום לך ידידי, והנה לך שלוש עצות:
-לך לישון תמיד כשהשמש שוקעת
-אל תתערב בדברים שאינם עניינך
-ולא תגנוב מאיש."
המיק בדואי רשם בזיכרונו את העצות. הוא פנה ללכת, והאיש דרש ממנו לשלם חצי ממה שהרוויח ב15 השנים בהם היה המיק בדואי בעיר. כיוון שהעצות עלו לו כל כך הרבה כסף, הוא רצה להתחיל לממש אותן. ולכן לא שאל למה נדרש לשלם את הכסף, שהרי היה יכול לשאול כמה ישלם לפני שקיבל את העצות. לאחר ששילם את הכסף, הלך לכיוון ביתו. בדרך ראה איש וסוס. בהתחלה הם דיברו ולאט לאט נעשו ידידים. הם המשיכו בדרכם יחדיו על צלע הר גבוה, ובאמצע שיחתם, השמש החלה לשקוע, והמיק בדואי נזכר בעצה הראשונה "לך לישון תמיד כשהשמש שוקעת". האיש הציע למיק בדואי ללכת איתו עוד קצת לבית המלון הקרוב, אך הוא סירב. האיש רכב על סוסו לכיוון בית המלון והם נפרדו לשלום. כשהמיק בדואי התעורר בבוקר בפסגת ההר, הסתכל למטה וראה את האיש וסוסו חבולים ופצועים, וכשהפנה מבטו, ראה לידו שביל ירידה נוחה מההר. הבדואי ירד בשביל, ולקח מהאיש את כל כספו והמשיך בדרכו.
לאחר שבוע הליכה, ראה אוהל נטוש. הוא התקרב אל האוהל וראה לידו קברים. הוא נכנס אל האוהל, ולהפתעתו היה שם איש. הם דיברו, ובארוחת הצהריים הוא שם לב למשהו מוזר:
האיש נתן לכלב לאכול ראשון, ואחר כך לסוס, ואחר כך לפרה, ורק אז לאשתו. המיק בדואי שלנו רצה לשאול אותו למה הוא נותן לחיות לאכול לפני אשתו, הרי זה לא נעים לאשתו. אך לפתע נזכר בעצה הראשונה: " אל תתערב בדברים שאינם עניינך " ולא שאל. האיש היה מופתע, ושמח. האיש סיפר לו, שכל פעם שהיו באים אורחים, היו רואים את המנהג המשונה הזה, ושאולים או מעירים. הוא סיפר, שהוא היה כל כך כועס, שהיה מוציא אותם מביתו ולוקח את רכושם. ותמיד היו מביאים האנשים את סוסם כסליחה, אך הוא היה קובר את סוסיהם אצלו, ולאחר מכן, סיפר לו מה פשר המנהג המוזר הזה:
לפני כמה שנים, חזר ממסעו במדבר. הראשון שבירך את פניו כשחזר היה הכלב, ואחריו הסוס, ואחריו הפרה, ואשתו לא בירכה אותו. לכן, הוא סיפר, הוא מחזיר להם תודה. לאחר כמה ימים המיק בדואי עזב את האוהל של האיש והתקדם לכיוון ביתו. הוא הלך שבוע במדבר, והגיע אל ביתו שבאזור האוהלים המבודד. לפני שנכנס, ראה את אשתו יושבת עם גבר צעיר. האיש כעס והחליט לגנוב את רכושו של הגבר הצעיר, אך נזכר בעצה השלישית: "לא תגנוב מאיש" ולכן פרש מחצלת, וישן ליד אוהלו. לאחר כמה דקות, יצא לעברו הצעיר ואמר לו "אבא, אמא שואלת למה אתה ישן בחוץ." המיק בדואי נדהם וחיבק את בנו. ''איזה מזל, חשב'' וכך חזר לביתו וסיפר לה מה אירע ב15 השנים האחרונות, ועל העצות שקיבל מאיש אחד... |
|
