|
המפתח של המרתף הישן
|
03/06/2015 |
פרק 1: איך הכל התחיל?
המסע התחיל בשעה 4 בצהריים, ששיחקתי עם טובי8788, החבר הטוב שלי במיקמק.
שיחקתי איתו בדמקה, בקומה השניה שבגונגל.
הוא שוב ניצח אותי, כרגיל.
שאלתי אותו: טובי, מהו הסוד שלך?
והוא ענה לי: אמנם אין לי סוד, אך חברי סיפר לי סוד..
פרק 2: מהו הסוד בו נזכרתי?
נזכרתי בסוד ההוא, שסיפרה לי אמילי, חברתי הטובה מגיל 0. היא סיפרה לי אותו אתמול.
היא סיפרה לי,שאם אני אחפש בלב, ואחשוב חכם, אני אמצא את האוצר שנמצא במרתף הישן.
אני וטובי8878 יצאנו לחיפושים. שאלנו מיקמקים והיו להם תשובות שונות. לדוגמא: המפתח אולי בבית החולים, אולי אצל מישהו שחולה... אך מיקמק אחר העלה רעיון: אולי המפתח בשדרוג העבר, במזרקת שני המלאכים שמחזיקים לב...
אני וטובי ראינו מיקמק ששיגר לעבר והלכנו איתו.
ראינו פתק בתוך הלב.
פרק 3: מה כתוב בפתק?
היה כתוב בפתק: כל הכבוד! הצלחתם למצוא את הרמז הראשון.
הרמז הבא הוא: אני ברווז, שנמצא באגם, שמכוסה ממתקים ושוקולד נמס...
ישר ידעתי: עולם הממתקים! הלכנו ומצאנו את הרמז. הרמז היה:
אם תרצו למצוא את האוצר, תצטרכו למצוא שני רמזים. אך בנוסף לכך, לזכור את המשפט האחר הוא, ולאחר מכו, לחבר את האוצר.
הרמז שחיפשנו, היה כתוב בו:
כדי למצוא את הרמז הבא, עליכם לחפש אותי.
אני יפה, אוהבת לצבוט למודו את האף. בנוסף אצלי , באותו חדר נמצא הרמז האחרון!
אם לא תמהרו האוצר יעלם. ותצטרכו לחכות 1000 שנה עד שתמצאו אותו. מהרו!!
אני וטובי התבלבנו. אך לבסוף הבנתי: בלשכה של מיקיאוולי! רצנו לשם ומצאנו שם את הרמז.
פרק 4 ואחרון: סופ טוב, הכל טוב
כדי לקבל את המפתח, יש לכם עוד משימה 1: לזכור את המשפט האחר הוא, ואזכיר לכם, לשלב אותו עם המשפט. אם אתם מסכימים, צירו X על הדף.
לאחר שציירנו בא מישהו בחליפה שחורה, עם עניבה לבנה, ולקח מימנו את הפתק.
לאחר מכן בא עוד מישהו, שהיה ההפך מהאיש הקודם: הוא היה עם חליפה בצבע לבן, עם עניבה שחורה. הוא נתן לנו את המפתח והצביע על המרתף של ראש העיר, ואמר: כל הכבוד. אל שתכחו את המשפט האחר הוא. לאחר מכן נכנסנו.
ראינו את התיבה וממש ציפינו לאוצר עם זהב, יהלומים, או אולי פסלים יפים וחשובים...
אך מה היה שם? מראות.
היה פתק בתיבה, אמר טובי שהבחין במשהו מאחורי המראה שלו.
היה כתוב בפתק:
תגידו בקול: האחר הוא, ולאחר מכן, את מי שאתם רואים בתמונה.
מה שיצא, זה האחר הוא- אני.
הבנו, שזה הרבה יותר חשוב מזהב, יהלומים, ומכל הדברים.
זה אומר שצריך לכבד, לקבל כל אחד כמו שהוא. הבנו את ההפכים, את הצבעים השונים, שניסו לרמז על המשפט הזה.
כתבתי את הסיפור בהשראה של הנושא הבית ספרי שלנו כבר 61 שנה:
האחר הוא אני. |
|
