|
הנסיכה והמיקמק!
|
07/06/2015 |
הלכנו לים ו...
רגע אחד, למה אני מתחילה את הסיפור מנקודה זאת? טוב טוב..! אתם בטח רוצים לדעת מה קרה בהתחלה, את אני יתחיל משם!
אני מקריאה את יומנה של המיקמקית הנסיכה :)
אז בואו נתחיל להינות!!!!!!!
"היומן שלי, מאת המיקמקית הנסיכה פינק, 2015 ו.. למי יש כוח לכתוב את כל זה?! בואו נתחיל ביומן שלי.
ביום הראשון בחיי, נולדתי לשני הורים מדהימים, שהקדישו את חייהם לספרות.
אני לא אהבתי ספרות כי חשבתי שזה משעמם. תמיד היינו הולכים ביחד לספרייה וקוראים סיפורים משעממים.
הניסיון לקריאה...
עברו כמה שנים טובות, וכבר ידעתי לקרוא.
אמא ואבא תמיד רצו שאני אוהב לקרוא,
אבל זה לא הועיל.
לפעמים הם ניסו לגרום לי לקרוא בדברים הכי משונות שיש... : ביום אחד הם עשו לי את כל הדברים האלה: הם שמו לי בתוך העוף המלכותי רשימה של ספרים שאולי, אבל אולי אסתקרן לקרוא וחשבו שזה יעזור כי לפני שאני אוכלת אני צריכה להוציא את הנירות ואולי להעיף בהם מבט.. אבל אני אכלתי את הניירות ועשו לי ניתוח להוציא אותם..:)
גם פעם אחת, שהייתי בשירותים התחלף הנייר ל... סיפורים!!!!!
אני גם זוכרת שחיממתי לי טוסט, יצא מתוך הטוסטר נייר שרוף (כנראה שזה היה סיפור, למרות איך שזה היה נראה זה היה נראה יותר כמו סיגריה גדולה).
טוב, אחרי היום המתיש הזה הלכתי למיטה ואמא השכיבה אותי. היא אמרה שסיפורים הם הדבר שהכי יעזור לי בחיים ואחרי המילים האלה ידעתי שהולך להיות סיפור משעמם... זה נשמע לי כמו:
בלללללהההההה ובלללללההההה והכל היה באיטיות רבה.
עשיתי את עצמי ישנה כדי שהיא תפסיק את הסיפור הזה.
היא נשקה אותי והלכה לסלון.
בגלל שהיה לי משעמם החלטתי להציץ באיזה ספר: "הנסיכה והמיקמק". קראתי אותו והיו שם הרבה נשיקות וזה, אך עדיין אהבתי את הספר הזה! מאוד!!
המעבר לחיים לבד, כמעט לבד עד ש... (:
כעבור חודשים ארוכים, אמא ואבא היו צריכים לנסוע באוניה לפריס או משהו כזה. (אה ולא לשכוח שהייתי בוגרת יותר).הם היו צריכים לקנות איזה יהלום יקר. הם היו צריכים לנסוע להמון זמן, ולא רציתי שהם יעזבו אותי.
בקיצור, כשהיינו באי, התארגנו במערה הסודית לקחת דברים אחרונים. אמא נשקה אותי ואמרה שהכל יהיה בסדר, וגם אבא חיבק אותי ונשק במצחי.
האוניה התרחקה והתרחקה... עד שהם נעלמו באופק.
התחילו לטפטף טיפות ואז להתגבר לגשם חזק ואז לסערה! מיקמקים נעלמו עם המטריות שלהם, אך אני? נשארתי שם לבד בעיניים דומעות (ממשיכה לנופף לשלום לאמא ואבא-שכבר נעלמו הם).
כעבור חצי שעה, לחצתי על אייקון הבית וחזרתי לטירה שלי.
עבר שבוע..שבועיים... חודש ואמא ואבא עוד לא חזרו.
לא יצאתי מהבית המון זמן, ואז הכלבה שלי ליקקה אותי (וזה סימן שיש משהו בדואר). אז צרחתי משמחה כי חשבתי שזה מאמא ואבא שלי. רצתי החוצה (לרחוב), ומה שהיה כתוב במכתב הוא:
"שלום נערתי! זה אלפרד(: (דרך אגב אלפרד היה שכן שלנו, שנסע עם אבא ואמא). אני כרגע נמצא בבית המלון. רציתי לבסר לך משהו לא כל-כך טוב. איך אני ינסח את זה? תשמעי: הייתה סופה חזקה, והיו ברקים וכאלה... ברור לך שהגנו עליהם מדרגה ראשונה-כי הם מלך ומלכה. הכניסו אותם לתא למטה, מתחת לספינה. היה גל ענק ונשבר החלק התחתון של הספינה. ירדנו למטה לראות עם הכל בסדר עם המלך והמלכה אבל הם...מה שנקרא...אני לא מסוגל להגיד לך את זה! נהרגו.
אני מקווה שאת בסדר ולא תהיהי עצובה למשך זמן רב :( אוהב ומחבק, אלפרד. "
הייתי המומה. קפאתי במקום. התיישבתי על שפת הרחוב. בכיתי כל כך :(. לפתע הרגשתי שהגשם הפסיק לרדת. (לפחות עלי!!) ראיתי איזה מיקמק ששם מעלי מטריה ושאל: "את..בסדר?" מחיתי את הדמעות כי לא רציתי שהוא יראה שאני בוכה ואמרתי שכן, והעלתי חיוך מזוייף. הוא אמר לי לבוא איתו לבית שלו. נגררתי אחריו ובדרך הוא שאל אותי מה קרה והסברתי לו. כשהגענו לביתו הוא קירב אותי לתנור והביא לי עוגיות. ההי לי גוש בגרון. הוא אמר לי לשכב על המיטה ובאמת שהייתי מוטשת אז נרדמתי שם...
למחרת...
בבוקר כשקמתי מיהרתי להתארגן ולצאת. החבר שלי (קראו לו ברנדון) עדיין ישן. לא רציתי סתם ככה לעזוב את הבית שלו. אז חיכיתי את הצהריים. בצהריים הוא קם והציע שנלך ביחד לים בשקיעה. ממש הסמקתי ואמרתי לו : "אממ..אני...אהמ....אוקי נדמה לי ש.. אני אולי פנויה... טוב כן!! אני רוצה.. נדמה לי :-). הוא אמר שסבבה וניפגש שם.
אני מודה, להיות עם 'ברנדון' היה ממש כיף אחר הצהריים :).
כעבור שנתיים (פרקי זמן ארוכים XD)
שלום יומני, כן, זאת שוב אני. אני כבר בקושי נזכרת באבא ואמא ומצאתי לי חיים מתוקים עם אהוב :) .
(היום, יום ראשון, 07/6/2015)
הלכנו לים (אני והוא). נכנסתי למים באותו זמן שהוא נכנס והוא ממש התקרב אלי ו...
יוהווווווווווווווווווווווו!!!!!
הוא נישק אותי בפעם הראשונה! :)
בהתחלה הייתי המומה ולא זזתי ואחרי שניה עצמתי עיניים ונהינתי :)
וחיינו באושר ועושר עד עצם היום הזה...
אוף אני לא רוצה להפסיק לכתוב אבל...אווה הוא דוחף אותי עכשיו ימרח לי העט..!! להתראות ונפגש ביומן הבא שלי!! :) |
|
