|
כתב אורח
|
29/06/2015 |
פרק 1 : נסיכה אך לא מבינה
היום אני עומדת בחוץ ורק מביטה בחוף בים בגלים בשקיעה סערי החום מתנוסס לו לכול הכיוונים אני שותקת אבל פיתאום
מרגישה דחק בגרון וקול ברוש מתנוסס לי תשירי דינורה תשירי
תרעי לנו את קולך הנהדר (אני באמת מצתיינת במוסיקה).
אני מתחילה לשיר את השיר שאני כתבתי פעם להנעה, לא אפרת אותו עכשיו הרי יש סיפור ערוך עוד לספר (מישה רוצה לדעת את השיר שיכתוב לי בדגובה בכתב עורך.)
בקושי הספקתי להגיד את הצליל האחרון והרגשתי סחרחורת והתעלפתי, היתעוררתי במיטה של זהב תעור עם כריות סטן לבנים סמיכת קטיפה בסימלה מלכותית ולפני עמד ארון חדש ויפה קמתי מהמיטה המהממת לכך לי רגע להיזחר מי אני ומה אני עושה כאן ניזקרתי בכל אבל לשאלה אחת לא עניתי מה אני עושה כאן?!?
ניגשתי על הארון היפה ופתחתי את הארון כולי מבולבלת ומותרדת שם חיכתה לי סימלה בצבע תחלת יפיפה נעלי עקב מזהב שהתעימו לשערי הבלונדיני ופתק שעליו היה רשום דינירה ליבשי את זה .
לבשתי אותם במהירות וניגשתי לראי מקושת הכסף בפינת החדר ופיתאום עוד לא העיתי ילדה רגילה האיתי מיקמקית למרות שהבגדים ישבו מאולה ואני העיתי מיקמקית מהמת האיתי מודאגת ומבולבלת פי אלף.
התישבתי אל המיטה ובדיוק באותו רגע ניחנסה לחדר מיקמקית בבגדים מחוארים ושער חום ואמרה: "עוד מלחותך ארוחת הבוקר שלך מוחנה "
לקחתי בזהירות את המגש מידיה ושמתי על שולחן שליד הראילא ידעתי מה לאגיד לא האיתי רגילה ליחס נסיכות אך פיתאום התברר לי הכל : העולם הזה הוא מיקמק, במיקמק אני נסיכה מדהימה וכולם מכבדים אותי , עכשיו יש לי שאלה אחת איך בידיוק הגעתי לכאן, לפני שאני מבררת את זה אני חייבת לעודות לאישה שאביה לי את האוכל שהיא כניראה המשרתת שלי. וכך אמרתי: "תודה רבה" ופיתאום הבנתי שאלי לדעת העם יש הים טקס חשוב ואוספתי "האם תוחלי להגיד לי עם יש היום טקס מיוחד?"
"כן עוד מעלותך, היום יש את הנשף המלחותי בשעה 9 "
אוי לא מה העשה עכשיו טוב לפחות אני יודעת לירקוד כמו שצריך אמרתי תודה ואוספתי שהיא יכולה ללכת.
המשך יבוא..... |
|
