|
מקס זואי והמינימיקית
|
20/07/2015 |
היי! זה סיפור קטן לכתב אורח( מקווה לזכות) מקווה שתהנו!!! פרק ראשון : מקס רכב על הסקייטבורד שלו לעבר הבית של זואי. היום. היום הוא יציע לה חברות! ולא אכפת לו מה יקרה! הוא הגיע אל הבית של זואי ודפק על הדלת. אבא של זואי פתח לו "שלום מקס. איזה כיף לראות אותך. זואי למעלה." אמר. "תודה" אמר מקס בנימוס ועלה למעלה. הוא ראה את זואי יושבת ליד השולחן ומכינה שיעורים. "היי זואי" אמר מקס "היי מקס" אמרה זואי וחייכה. "רוצה לצאת לרכיבה על אופניים?" שאלה זואי. "בסדר" ענה מקס. הם לקחו אופניים מהחצר ויצאו לדרכם. בלי לדעת בכלל מה מצפה להם.
פרק שני: הם רכבו די לאט. מדברים וצוחקים בדרך. חוצים גנים וכיכרות. הם הגיעו לירידה תלולה והחלו להגביר את המהירות. לפתע זואי הבחינה במינימיקית קטנה שעמדה על הדרך. "זוזי! מהר!" קראה זואי. אך זו לא הקשיבה. זואי פנתה פנייה חדה הצידה ונפלה מהאופניים.
פרק שלישי: "זואי! את בסדר?" צעק מקס. " אני חושבת שכן. רק קיבלתי מכה קטנה" אמרה זואי באומץ. מנסה לקום על רגליה. מקס נשף בהקלה "איזה מזל" אמר "כבר חשבתי ששברת איזו רגל" זואי חייכה "טוב אל תהפוך לאמא עכשיו או משהו" אמרה זואי וגיחכה. מקס חייך גם הוא. "המינימיקית בסדר?" שאלה זואי. "איפה היא בכלל?" שראל מקס והתסכל סביב. "הנה היא" אמר והצביע לעבר המינימיקית. "איזו קטנה. היא ממש גורה. למה השאירו אותה פה?" שאלה זואי בכעס. "לא יודע" אמר מקס. "בוא ניקח אותה הביתה ונטפל בה" אמר מקס. וככה הם עשו.
פרק רביעי: "איי מקס! אני לא יכולה לקום!" קראה זואי ביאוש. "כנראה בכל זאת קיבלת מכה חזקה" אמר מקס בדאגה. "טוב קח את המינימיקית הביתה ותקרא למישהו" "מה?! אען מצב שאני עוזב אותך פה לבד!" ענה מקס "נו מקס באמת. אני לא בת שנתיים!" השיבה זואי. "יש לי רעיון" אמר מקס. "זוכרת שסאני בנה לך את מתקן התקשור עם אלביס? תיקראי לו והוא יהיה איתך פה" אמר מקס "נו טוב, בסדר" רטנה זואי. והפעילה את מכשיר התקשור בינה לבין אליביס. תוך חצי דקה אלביס הגיע במעוף והתיישב על קטפה של זואי. אחר כך עף בזהירות למקס ובחן את המינימיקית. הוא ציפצף משהו והתיישב בחיקה של זואי. מקס עלה על האופניים שלו, שם את המינימיקית בסל ( הסקייט בורד היה בבית של זואי) והחל לנסוע.
פרק חמישי: מקס הגיע לביתי והניח את המינימיקית על שולחנו. ואז קרא לאביו וסיפר לו את מה שקרה. האבא התקשר להוריה של זואי וככה הזמינו צוות לחוץ שהביא את זואי לבית החולים. מקס והמינימיקית התלוו אליה. אחרי ששמו לזואי תחבושת על הנקע ונתנו לה תרופה מיוחדת, של מקס "נו, אז איך נקרא למינימיקית שלנו?" זואי חשב לרגע "מה דעתך על פולי? נפלתי מהאופניים בגלל אז זה די מתאים..." הם פרצו בצחוק. המינימיקית הביטה בהם בחוסר הבנה. "טוב, אז פולי" אמר מקס. והמינימיקית הביטה בו בעיניים משתאות. "איך הגעת לרחוב הזה?" פולי לא ענתה. רק קיפצצה בחדר. מקס נשם עמוק "זואי" פתח "יש משהו שכבר ברבה זמן..." באותו הרגע ג'מבו וסאני נכנסו. ואיתם אלביס. מקס נשף בקול. דווקא עכשיו? חשב בלבו. אך לא אמר דבר. הם הביאו לזואי אוכל ושתייה. אך לפני שהספיקו להגיע אליה, קפצה פולי והתנפלה על הצלחת. כל החבורה פרצה בצחוק רם למראה פולי הזוללת. שנרגעו אמרה זואי "מסכנה תראו כמה שהיא רעבה" כולם הסכימו איתה. אבל באותו הרגע קראו להם הרופאים לצאת מהחדר כי זואי צריכה לנוח. ומקס יצא מאוכזב.
פרק שישי: זואי השתחררה מבית החולים יום אחר כך. כשהנקע הוגדר כ'קל' זואי אמרה להם שהקטע הכי קל היה לקבל את הנקע, החלק הבינוני היה לסבול אותו והחלק הקשה היה להיות בבית החולים. הם צחקו ונכנסו לבית של זואי. הם דיברו קצת ושחקו עם אלביס ופולי. עד שסאני אמר "טוב נראה לי אני אלך. יש מבחן מחר ואני צריך להוציא 100+ בשביל שיקנו לי טלפון חדש" "נו אז מה אתה דואג? עם על כל 100+ שהיית מוציא היית מקבל טלפון... טוב בוא נגיד שהיו לך בסביבות 200 טלפונים" הם צחקו "בכל זאת, המבחן מחר אמור להיות נורא קשה אז בכל זאת אני עובר על החומר, רק לוודא. טוב ביי!" ג'ימבו קם גם הוא. "נראה לי אני אלך ללמוד עם סאני" התנצל. "ביי זואי! תרגישי טוב!" "תודה" אמרה זואי. השניים יצאו וזואי ומקס נשארו לבד. "מה רצית להגיד לי אתמול?" שאלה זואי מקס נשם עמוק. "ש..." הוא אמר "שאני שמח שמצאנו את המינימיקית והצלנו אותה" אמר מקס. אמנם לא יפה לשקר, אבל הוא נבהל. מה יהיה עם היא תצחק? עם היא תגיד לא? אוף למה הכל כזה מסובך??? "מקס?" קטעה זואי את מחשבותיו "שמעת מה שאלתי?" מקס התנער "מה?" שאל. זואי גילגלה עיניים. "שאלתי עם אתה רוצה להתכונן איתי למבחן" חזרה זואי. "אה, כן בטח" אמר מקס. בחמש אחרי הצהריים חזר מקס לביתו. מאוכזב מעצמו מאוד.
פרק שביעי: מקס חשב איך יכול להציע חברות לזואי. ובסוף הןא החליט: בשביל להבין בנות צריך חהיות בת. לכן הוא יבקש באופן חד-פעמי את עזרתה של רייני, אחותו הקטנה. הוא הלך לחדר של רייני ודפק על הדלת. "פתוח" שמע את קולה המשועמם של אחותו. היא נכנס אל החדר. "מה?" שאלה רייני. "אני צריך את עזרתך" אמר מקס. "את עזרתי? מתי זה קרה בזמן האחרון?" שאלה רייני. "לפני שתי שניות" ענה מקס. "בקיצור, אני רוצה להציע חברות לזואי, ואני לא יודע איך. תוכלי לעזור לי?" שאל. "ברור" ענתה רייני בקול טיפה פחות מושעמם "אתה צריך לעשות משהו כזה ' תקשיבי זואי אולי זה ישמע לל מוזר אבל אנע מחבב אותך ואני חושב שנועדנו להיות יחד. רוצה להיות חברה שלי?' פשוט וקל" אמרה רייני. מקס היסס. "את בטוחה?" שאל מקס "100%" השיבה רייני. "טוב בסדר אני אנסה" אמר מקס.
פרק שמיני: אחרי שבוע, שהורידו לזואי את התחבושת, מקס חשב שזאת ההזדמנות המושלמת להציע לזואי חברות. זואי נראצה ממש שמחה ודילגה, רצה וקפצה בשמחה. "זואי! בואי רגע" צעק מקס. זואי ניגשה אליו. " מה קרה?" שאלה. "זואי תקשיבי, אולי זה ישמע מוזר אבל אני מחבב אותך וחשבתי שעם תרצי נוכל להיות זוג" מילמל מקס. "מוזר?" שאלה זואי "זה לא מוזר. ידעצי את זה ממזמן ושנתיים אני כבר מחכה שתציע לי. וברור שאני מסכימה!!!" אמרה זואי. " באמת?" אמר מקס " באמת" אמרה זואי בחיוך. הם התחבקו וצחקו. והיו מאושרים.
פרק תשיעי: "ביי פולי" אמאו זואי ומקס בעצב. פולי עמדה להיצסר לילדה קטנה שרצתה מאוד לאמץ מינימיק. ומכיוון שלזואי היו שניים, היא חשבה שהיה הוגן לתת אותו לילדה. הם ראו ילדה קטנה מתקרבת בשביל. "הנה קחי. קוראים לה פולי המשחק האהוב עליה הוא משחק הגולש והאוכל האהוב עליה הוא פיצה. היא חברותית ואוהבת לפגוש מינימיקים אחרים. תטפלי בה טוב בסדר?" הילדה הקטנה לקחה בהבעה מאושרת את פולי בידיה. פולי ליקקה אותן ואת פניה של הילדה. "תהי בטוחה שאני אטפל בה נהדר!" הבטיחה. "תודה רבה!! כל כך רציתי מינימיקית, ועכשיו יש לי! את נחמדה ממש!!!!!!" צעקה הילדה. זואי צחקה "אין בעיה" אמרה "תהני איתה!" אמרה. ליטפה את פולי ופנתה ללכת. מקס הלך אחריה. מחזעק את ידה. וחושב, שלמרות הכל, החיים לא מסובכים כל כך |
|
