|
אנגוס, מינימיק אבוד
|
23/07/2015 |
פרק 1:
הכל התחיל כשטיילתי לקניון. אני די חדשה באיזור מיקמק סיטי, מעולם לא ביקרתי שם. ראיתי המון מיקמקים מטיילים, בכל מני צבעים, סוגים, גבהים. אבל העניין הוא, שלכל מיקמק הייתה חגורה, קולר ומינימיק.
פרק 2:
בזמן האחרון אני מתחילה קצת לקנא במיקמקים אחרים, כי להם יש מינימיק שאפשר לטפל בו, לשחק איתו ולאהוב אותו. לי לא היה מינימיק לאהוב באותה תקופה. אני לעולם לא אשכח את המינימיק האבוד שלי, "אנגוס". הוא היה גדול יותר מהמינימיקים האחרים, מצחיק יותר, חמוד יותר והוא ידע לדבר.
פרק 3:
החלטתי שאצא לחפש אותו. טוב, נתחיל. התחלתי לחפש במיקפה וראיתי שם מכונת קפה מוזרה, שבהתחלה לא ידעתי שזוהי מכונת קפה וחשבתי שהיא המינימיק שלי. מיד חיבקתי אותה ואמרתי:"אנגוס! בחיים לא אתן לך ללכת יותר!".
פרק 4:
מיד אחרי שמתי לב שכל המיקמקים הסתכלו עלי והרימו גבה. אפילו אחותי שלא ידעה שאני בחיפוש אחר אנגוס.
אז הסתכלתי יותר מקרוב וראיתי שהאף של "אנגוס" הוא בעצם כפתור. לא היה לי איכפת מהמבוכה ורק רציתי את אנגוס שלי חזרה אז, רצתי מהר אל הבנק.
פרק 5:
שאלתי את המוכר של המיקארדים אם הוא ראה פה במקרה מינימיק גבוה, מצחיק וחמוד מסתובב פה. הוא ענה לי שיש רק מינימיק אחד שגבוה ומצחיק בכל מיקמק סיטי. קוראים לו "מונדו". שאלתי את המוכר:"תוכל לתאר לי את המראה שלו?" והוא ענה לי:"הוא גבוה, שמנמן, סגול ויש לו אף אדום וגדול." שאלתי בהתלהבות:"איפה המונדו הזה?!?" והוא ענה לי:"בלשכת ראש העיר, רוצי לשם!"
פרק 6:
מיד עזבתי בריצה את הבנק וזינקתי לעבר דלת הכניסה ללשכה. ראיתי שם מין פרופסור מוזר ומשוגע מחזיק למונדו את הלשון, מחזיק מבחנה בידו השנייה ומנסה לתת למונדו לשתות את השיקוי! מיד צרחתי:"אנגוס! זאת אני! רוץ אלי!"
פרק 7:
מונדו שהיה ממש ממש דומה לאנגוס רק והתחבא מאחורי. פתאום מישהי מטופחת, סגולה וגבוה נכנסה ללשכה. היא צעקה:"מונדו! אתה צריך את השיקוי הז.." קטעתי אותה וצעקתי:"זה ממש לא משנה אם השיקוי הזה טוב או רע!" וברחנו.
פרק 8:
מאז, אני ואנגוס יוצאים כל יום לטייל, ללא רצועה או קולר. כי אני יודעת, שאנגוס אוהב אותי ולא יברח. אני יודעת, שהוא לא יוותר עליי, כי אני זו שהצילה את חייו. |
|
