קהילה - היצירות של הילה1714
הילה1714
79
2

אני והמינימיקית 20/08/2015

פרק ראשון: הפתעה מוזרה
יום אחד שחזרתי הביתה מהבית ספר אמרתי לאימי שלום והלכתי לחדרי וקפצתי כמו חתול על השטיח בחדרי שכבה המינימיקית שלי שבעולם המיקמק היא אכלה עוגיות ואז קפצה בכדור ואני עמדתי כמו פסל והיא נישכבה והביטה בי ניגשתי אליה בהיסוס וליטפתי אותה "הילה את צריכה ל... מה?" זו הייתה אימי היא הפילה את כל הדברים שהחזיקה בידיה "מה זה?" היא שאלה "מינימיקית" עניתי אימי אמרה"זה בובה חשמלית?" נאנחתי "חכי רגע" אמרתי ניגשתי מהר למחשב וניכנסתי למיקמק
פרק שני משהו מוזר מאד:
ניגשתי לביתי שבמיקמק והמינימיקית לא הייתה שם! כאילו יצאה מתוך המחשב! הבטתי באימי ואמרתי:"זה יצא מהמחשב" אימי צבטה את עצמה "אני מדמיינת?" היא שאלה צבטתי את עצמי גם "לא את לא מדמיינת" אמרתי "טוב זה מוזר" אמרה אימי "אני יודעת שאני חולמת אני רק יחכה להיתעורר" והיא יצאה "תרגעי" שמעתי אותה ממלמלת לעצמה "זה חלום בטוח" ניגשתי למינימיקית וליטפתי אותה היא עפה בחדר ונחתה שוב "זה מוזר" לחשתי "מוזר מאד אבל גם כיף"
פרק שלישי מתחילים לעשות כיף:
"כן זה באמת כיף" קראתי לפתע "יש לי חיית מחמד!" התקשרתי לחברות ובינהם עליסקל2 והראתי להם אותה "וואו" אמרה עליסקל2 שראתה את זה "אמא שלך הסכימה?"
"אין לה ברירה" עניתי לקחתי אותה לטיולים בעוד כל האנשים נועצים בי מבטים שיחקתי איתה טיפלתי בה היה ממש כיף "טוב" אמרה אימי ערב אחד "אני נוטה להאמין שזה לא חלום כנראה שבעולם יש דברים דימיונים" הינהנתי בשימחה אימי ליטפה את המינימיקית ואמרה:"את יודעת מה? היא באמת חמודה!" צחקתי
פרק רביעי: המסר שהיא שלחה לי:
יום אחד כרגיל שיחקתי עם המינימיקית שלי היא לפתע הלכה למגירה שלי וחיטטה בה "הי לא!" אמרתי "מה קורה לך?" היא הביטה בי בעיניים עצובות והתרחקה מהמיגירה "יופי" אמרתי "בואי נמשיך לשחק!" אבל היא נישכבה על הריצפה, עצובה יומיים לאחר מיכן שעשיתי שיעורים היא חטפה לי את העיפרון ולפני שהספקתי לעצור אותה היא כתבה:'חיפתי במגירה שלך עיפרון כדי לכתוב לך את זה: את מטפלת בי ממש יפה ובגלל זה רציתי לצאת מהמיקמק כדי להיות איתך, תודה על הכל' חיבקתי אותה בחוזקה "את החיית מחמד המושלמת בעולם!" אמרתי לה
פרק חמישי: חזרה הביתה:
יום אחד שניגשתי לחדרי כדי לשחק עם המינימיקית היא לא הייתה שם "טוב מצחיק מאד את יכולה לצאת ממש ניבהלתי" קראתי בחיוך וציפיתי שהיא תיקפוץ אליי אבל לא היה כלום חיפשתי אותה 3 שעות בכל השכונה ואז בעוד הדמעות בעניי נגשתי למחשב לשחק מיקמק ובבייתי ראיתי את המינימיקית! "הייתי חייבת לחזור הבייתה אני יודעת שאת מבינה תודה על הכל" היא אמרה זהו מאז היא חזרה להיות מינימיקית רגילה כמו שאר המינימיקים שבמיקמק בעוד הדמעות בעניי כתבתי לה:"תודה לך" וזהו הכל חזר לקדמותו לפעמים אני ניזכרת בימים המאושרים ומתעצבת ניסיתי גם לדובב אותה במיקמק כלום לא עזר אבל אולי טוב לה יותר בעולם המיקמק ולהיות רגילה?
הסוף
18
6
318


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
22/08/2015   22:14 הילה1714  6
תודה רבה! יש לי עוד סיפורים את מוזמנת לקרוא!
21/08/2015   17:37 tuti7751  5
מדהים את משוררת
20/08/2015   23:00 עליסקל2  4
איזה סיפור מ-ד-ל-י-ק-! אני מתה על הסיפורים שלך הילה אני חושבת שהם מגניבים והסיפור הזה במיוחד!!!!
20/08/2015   21:40 הילה1714  3
עליסקל את מוזכרת פה
20/08/2015   21:03 עליסקל2  2
הילה תודה רבה שאת מכניסה אותי לסיפורים המדהימים שלך את חברה נ-פ-ל-א-ה
20/08/2015   20:41 עליסקל2  1
הילה את מ-ד-ה-י-מ-ה תודה רבה שאת מכניסה גם אותי לסיפור! מתה עליך