יום אחד שחזרתי הביתה ראיתי על מיטתי מינימיקית ירוקה עם פסים שחורים ועיניים אדומות צעקתי בבהלה "שקט" אמרה המינימיקית היא מדברת! הקול שלה היה שקט ורך במתיקות מרושעת "לכי מהבית שלי!" אמרתי לה "מצטערת" היא אמרה עם החיוך המרושע שלה "אני פה במשימה ואין לי מה לעשות" היא צחקה "איך יש מינימיקים בעולם? זה המצאה של מיקמק!" אמרתי "האמת ש... לא" היא אמרה "מינימיקים זה גירסה מתוקה שלנו אנחנו רשעים" רעדתי "ויש לנו כוחות" היא המשיכה ושמתתי לב שיש לה קרניים קטנות ליד האוזניים "ולמה את פה?" שאלתי "אנחנו הולכים לפלןש והבית הזה יהיה הראשון לפלישה" היא צחקה התקשרתי מהר לעליסקל2 ואמרתי לה לבוא היא באה "מה קרה?" היא שאלה הצבעתי לעבר המינימיקית "אה מה זה?" היא שאלה "שלום ילדה" אמרה המינימיקית "תדעי שאנחנו מתכננים פלישה אנחנו נשתלט על העולם!" עליסקל צעקה אימי באה "מה כל המהומה פה?" היא שאלה ושהבחינה במינימיקית צעקה:"חייזר!" ואמרה לי:"תעיפי ת'יצור הזה!" והלכה המינימיקית קפצה לחלון אמרה:"נתראה והלכה "שיו מה זה היה?" שאלה עליסקל הנהנתי למחרת אני ועליסקל חיכינו לה ואז בא מינימיק שחור עם פסים בצבע אפור ועיינים צהובות וגם קרניים קטנות ואמר:"הפלישה תתחיל עוד מעט" ונעלם "די זה שיגוע" אמרתי "עובדים עלינו" עליסקל הנידה בראשה שראשה בחלון "איך את יודעת?" שאלתי"בואי" אמרה עליסקל באתי לידה והיא הצביעה לשמיים חללית צבעונים גדולה עם הציור של המינימיקית שראינו ריחפה מעל ביתי וקול ערמומי אמר ברמקול:"פלישה הרשמינימיקים" וצחוק רשע החללית נחתה על הגג שלנו "איך עוצרים אותם?" שאלתי בפאניקה "אני לא יודעת" אמרה עליסקל "טוב ננסה כל דבר" אמרתי הרשמינימיקים (שקראו להם ככה בגלל שהם רשעים) פלשו לביתנו כולם היו מזוועים ומפחידים השפרצנו עליהם מים כלום. חלב: כלום, הכל כלום לא עזר אימי גם עזרה אפילו שמילמלה "זה טיפשי" בסוף זרקנו עוגיות אלפחורס והעניים של המינימיקים זהרו הם אכלו מיד והפכו לחמודים "עוגיות הופכות אותם לחמודים!" אמרתי הם היו כ"כ חמודים עד שליטפתי אותם ואז בעוד הם חמודים הם הלכו לחללית וחזרו לכוכב שלהם רק רשמינימיקית אחת נשארה רעה זאת שבאה אלי בהתחלה "אנחנו נחזור" היא אמרה ויצאה בעיקבות השאר הסוף מקווה שאהבתם אשמח אם תגיבו ותתנו מיק-לייק :-)
