|
סיפור בהמשכים
|
05/09/2015 |
פרק א'
היה זה ביום סגירירי במיוחד,הגשם ירד ללא הרף והשלוליות הרחבות והעמוקות התפרשו לכל עבר.
הייתי מותרת על ההליכה הזאת,ברצון רב. כל כך קר ולא נעים.. אבל מה?למה בכל זאת אני כאן?
ובכן,בכל יום רביעי שבשבוע אני הולכת לבקר את סבתי שגרה בקצה יערות מיקמק. מאוד קשה לה,לעשות הכל לבדה,ובכל זאת איכשהו היא מסתדרת. רק מה? שעוד חודש היא עוברת דירה.
מיק סבתא המיק מתוקה שלי, ביקשה מימני לבוא לעזור לה לארוז ארגזים בשביל הבית החדש. בהתחלה די שמחתי,אבל עכשיו קרר לי!
בקיצור בעודי חושבת על כל זה,הגעתי לחצר הבית של מיק סבתא.
נקשתי על דלת הבית האדום,מיק סבתא שלי פתחיה את הדלת עזרתי לה,ואחר כך היא שלחה אותי לקנות לה כמה דברים.צעדתי ברחוב הקר כשלפתע הגיחו אלכסיס ודולי מול עיני.
"אוהו,שלום לך תולישולי! מה את עושה פה?" כך אלכסיס.
הבטתי בה בכעס ואמרתי לה "לא ענינך!"
"אוהו חבל,חבל שאינך רוצה לענות לי,אבל אים תדעי מה אמא שלי מתכננת..."
נבהלתי,אני מאוד מעריצה של החבורה,וחברה מאוד טובה של זואי,עם אלכסיס אני איכשהו ידידה לפעמים כן ולפעמים לא הכל תלוי במצב הרוח. ועכשיו מה? מה מיקאולי מתכננת? "זה קשור לחבורה??" שאלתי
"לחבורת הכלומניקים הזאתי, בהחלט שכן! " אמרה אלכסיס.. מעט נבהלתי.. אבל מה זה כבר יכול להיות?
את זאת נדע בפרק הבא, ואשמח לקבל בתגובות מה אתם חושבים שקרה? |
|
