קהילה - היצירות של 33ספייק
33ספייק
22
3

"שירבו" זכויותינו כרימון! 12/09/2015

חשבתי על המשפט:" שירבו זכויותינו כרימון"
וזה נתן לי רעיון חמוד מאד לסיפור
לכבוד ראש השנה
תיהנו!
ושתהיה לכולם שנה טובה ומתוקה!☺☺☺☺☺

פרק ראשון:

היה יום משעמם.
לא היה לי מה לעשות.
התעסקתי במתחנה למיץ רימונים
שאמא קנתה.
מעולם לא ידעתי שיש מכשיר כזה מוזר!!!
החלטתי לבקר את דוד שלי.
דוד שלי מדען
והוא במעבדה
אני מזכירה למי שלא קרא את הסיפורים הקודמים!(:
אז נכנסתי למשרד שלו
וראיתי שהו ערבב שתי נוזלים ירוקים
במבחנות.
ועל השולחן היה רימון.
אני:" מה אתה עושה?
מה זה?
הא? הא?"
אני מודה!
אני די חפרנית...!
המשכתי להפציץ אותו בשאלות עד שהוא התרגז ובטעות הפיל את שתי הנוזלים יחד על הרימון.
דוד:" תראי מה עשית!!!
זה יכול להיות מסוכן!!!"
אני:" נו באמת...!
מה כבר יקרה...?"
אמרתי באדישות.
תמר נכנסה למעבדה.
(תמר אחותי.)
היא אכלה תפוח.
דוד:" טוב...!
נקווה שלא יקרא כלום!
בואו נשתה משהו."
אני ודוד הלכנו למטבח.
תמר הסתכלה על הנוזל הירקרק
ופתאום נפל לה בטעות התפוח
על הנוזל.
תמר:" איכס!
אני לא אוכלת את זה עכשיו!"
ומיהרה למטבח.
פרק שני:

אחרי כמה דקות חזרנו למעבדה.
הסתכלנו על המקום שבו היה הרימון.
אבל הוא לא היה שם!
היה שם רק תפוח נגוס.
פתאום הרגשתי שמישהו נושך לי את הרגל.
אני:" אאוץ!!!!!"
הסתכלתי על הרגל.
זה היה הרימון!
הוא נשך אותי!
הרמתי אותו והתבוננתי בו.
אני לא האמנתי.
היו לו רגלים, ידיים, עיניים, ופה עם שיניים חדות!
הוא נשך אותי שוב.
אני:" אאוץ!!!"
זרקתי אותו על הריצפה.
הוא חייך חיוך מרושע וצחק כמו משוגע!!
זה היה נישמע כמו:" מוחיחיחי."
לא חשבתי שהיום הזה יגיע!
שאני יעמוד במעבדה של דוד שלי ויסתכל על פרי צוחק!
דוד שלי ניסה לתפוס אותו
אבל הרימון חמק מימנו!
פתאום נעצר הרימון.
הוא עמד ואז התיישב והתפקע לשתיים.
כל הגרעינים התפזרו על הרצפה.
אני ודוד שלי נשמנו לרווחה!
אבל קרא דבר מוזר!
כל גרעין קטן נהפך פתאום לרימון שלם!!
דוד:" אוי לא!!!!!!!!
שירה הכול בגללך!!!
אמרתי לך!
שירה?
איפה את?"
אני:" כ... כאן...!"
עניתי.
דוד:" איפה?"
אני:" על המדף!"
כל כך פחדתי שקפצתי על המדף!
הרימונים ברחו והתפזרו ברחובות!

פרק שלישי:

הרימונים התפזרו והתרבו!!
הם נשכו אנשים
והתפרעו
ולא הפסיקו להתרבות!!!
עכשיו אתם בטח מבינים את הכותרת של הסיפור!(;
אני ודוד שלי רצנו אחריהם
ניסיתי לדרוך עליהם וזה הצליח!
הם נבקעו לשתיים!
אבל זה רק החמיר את המצב כי כל גרעין נהפך לרימון!

אני ודוד שלי התפצלנו.

רצתי ורצתי...!
פתאום הרימונים התחילו להתנפל עליי!
שכבתי על המדרכה מכוסה ברימונים
כולם הרביצו לי ונשכו אותי!
אני:" לאאאאאאאא!!! בבקשה!!!!
אני רק בת- 12
אני צעירה מידי!!!
הצילווווו!!"

כל חיי חלפו לנגד עיניי!
ואז נזכרתי!
אני:" זהו זה!
המתחנה של אמא!!!"
ניסיתי להשתחרר מהרימונים
אבל לא הצלחתי.
"אני לא יכולה ....
יותר... !
אבל אני חייבת!!!!
רק עוד מאמץ קטן....!!!"
הצלחתי!!!!
רצתי הביתה וחזרתי שהמתחנה בידיים שלי.
התחלתי לזרוק רימונים לתוך המתחנה
אנשים ראו את זה וקנו מתחנות גם הם!
הם התחילו לתחון אותם!
וככה כל האנשים!
עד שלא נשארו רימונים
נשאר רק המון המון המון... מיץ רימונים!
חזרתי עייפה למעבדה של דוד שלי
הוא החמיא לי שהצלחתי להציל את כולם ואמר שהמיץ היה טעים מאוד!

נכנסנו למעבדה איפה שנשפך הנוזל
ושמענו את תמר צורחת!!
נכנסנו מהר לתוך המעבדה.
וראינו מלא מלא מלא!!!!
תפוחים מרושעים!
הם הקיפו את תמר!
תמר:" שירה!!!!הצילוווווווו!"

אני:" מתחשק לך מיץ תפוחים?"

הסוף!

שיהיה לכולם שנה טובה ומתוקההה!!
☻☺☻☺☻☺☻☺
23
9
331


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
18/09/2015   14:32 הילה1714  9
וואו ממש תודה! את באמת סופרת מעולה!
17/09/2015   20:28 הילה1714  8
תודה רבה! אני מחכה בקוצר רוח!
17/09/2015   20:24 עליסקל2  7
וואי איזה סיפור מדהים אני ממש ממש אוהבת אותו! תעשי עוד המון אני לא מפסיקה לקרוא את היצירות שלך!!
17/09/2015   20:17 הילה1714  6
תודה רבה! את באמת סופרת מעולה!
17/09/2015   16:12 33ספייק  5
תודה הילה!
הסיפור הבא יהיה מוקדש לך!(:♥♥
17/09/2015   15:40 הילה1714  4
תעשי עוד מלא!!!
13/09/2015   16:07 33ספייק  3
תודה!☻☺
שנה טובה ומתוקה!!!!D:
13/09/2015   12:48 הילה1714  2
ממש יפה! את אלופה חבל על הזמן! את מוזמנת לקרוא את היצירות שלי
13/09/2015   12:05 מיתרשמש  1
יפה