|
סיפור שכתבתי על מיקמק
|
23/11/2015 |
יום ההולדת בעולם מיקמק האמיתי!
התעוררתי בבוקר והציפורים צייצו וזה היה יום יפה. חשבתי לעצמי: שאין יום יותר טוב מהיום הזה בשנה כי יש לי...... יום הולדת!!!!!!! הייתי קצת רעבה אז הלכתי למטבח לאכול משהו. ראיתי שאבא לא במטבח אבל הוא תמיד שם בכל יום. חיפשתי אותו בכל מקום ולא מצאתי גם את אחים שלי ואת אמא שלי. הלכתי לחדר מאוכזבת לא ידעתי מה לעשות הרי יש לי יום הולדת אז איך הם מסוגלים להשאיר אותי לבד????? ופתאום על השולחן שלי מצאתי פתק והיה כתוב בו: "אנחנו יודעים שאת עצובה כי יש לך יום הולדת ואנחנו לא בבית תמצאי אותנו במקום שבו בפעם הראשונה בחיים שלך..." ולא הבנתי בכלל מה היה בפעם הראשונה בחיים שלי היו מלאאאא דברים. ואז הבנתי איפה נולדתי??? בבית החולים הקרוב לבית!! הלכתי לשם ואני גיליתי עוד פתק והיה כתוב בו: "מה קורה? את לא תמצאי אותנו כאן אלא רק בדבר שאת הכי אוהבת לעשות רמז: זה נמצא בחדר שלך".לא חשבתי בכלל ורצתי למחשב בחדר שלי. נכנסתי לאתר האהוב עליי מיקמק ופתאום לא היה לי כל כך מושג מה קרה זה היה פשוט זוהר כאילו כאליו... כאילו מישהו השתלט על המחשב שלי!! היה שם סוג של כתב כזה בצבע סגול והיה כתוב שם:"כבר ניחשת מי זה? טוב ברור שאת יודעת אבל לא תמצאי אותנו כל כך בקלות לא לא לא את חייבת קודם לפגוש חברים בים." ואני חשבתי וחשבתי מלא זמן כי לא ידעתי איך אני אלך לים ואז הבנתי שאני צריכה להיכנס ממיקמק! אני הלכתי לשם זה היה חוף מהמם עם המון נוף יפהפה ועוד דברים מדהימים וזה היה מוזר כי הוא היה לא כמו תמיד אולי אפילו יותר יפה. ואז אני פתאום הרגשתי רעידת אדמה זה היה פשוט מפחיד כל מיני רעשים חזקים והרצפה נשברה ואני נשאבתי לרצפה!!! ממש ראיתי את הפחד בעיניים זה היה כמו סרט אימה שאין לו סוף. אני עצמתי עיניים לא יכולתי לחשוב מה יש מלפני ואז קלטתי שאני חייבת לראות והסקרנות עברה את הפחד ואז ראיתי שם את החוף של מיקמק בכבודו ובעצמו!!!!!! עם המון חברות שלי {במיקמק שלהן} וזה היה מדהים אבל אז פתאום החלטתי לטייל שם. רצתי ודרכתי על כפתור המפה והלכתי משם ישר אל המיקניון עם החברות שלי. קנינו מלא בגדים ונעליים ואפילו קניתי לי טלפון חדש! היה ממש כיף אנחנו אכלנו ביחד לפחות מאכל אחד מכל מסעדה [מזל שהיה לי במיקמק הרבה כסף]. הלכנו ביחד למיקסינמה לראות סרט. אפילו הכנו אחד. היה לנו ממש כיף. הלכנו לספרייה שבמיקפה וקראנו מלא ספרים יפהפיים. אחר כך ירדנו לאכול משהו במיקפה ואפילו עבדנו שם. היה ממש כיף אבל אז חשבתי... איך אני אחזור הביתה? ואז נזכרתי. הלכתי לקיר הטיפוס וטיפסתי עד שהגעתי לסוף. ואז במקום לטפס למדרגה באחרונה אני זינקתי לכפתורים שלמעלה. ראיתי את כולם ממש בגדול, ואז מצאתי את כפתור התנתק. דרכתי עליו ואז עפתי לשמיים. העננים היו כל כך יפים ואז פשוט נפלתי מהר מאוד לתוך הבית שלי ו... בום!!!!!!!! נפלתי על המיטה ופתאום פתחתי עיניים. ואז חשבתי רגעת אז כל זה היה רק חלום? ואז אני הלכתי לסלון וחיבקתי את אבא שלי ואמרתי אבא אבא! זה באמת אתה? ואז גיליתי שכן. זה היה רק חלום! ואז אמא שלי אמרה לי שאני אתארגן כי לכבוד יום ההולדת נלך למיקפה. ואז חשבתי... רגע, אז החלום לא נגמר? ואמא שלי ענתה: איזה חלום? אנחנו הולכים לקניון למיקפה! ואז נזכרתי שיש גם מיקפה במציאות... ובכל מקרה זה הולך להיות יום ההולדת במיקמק יום הולדת במיקפה! נזכרתי שהיום אני חוגגת יום הולדת במיקמק. ועד עכשיו אני זוכרת את החלום הזה ואפילו לפעמים אני חושבת אולי היה קצת כיף בעולם הזה של מיקמק אפילו שזה היה חלום אבל תמיד הבילוי במיקפה היה זכור יותר לטובה שחגגתי שם. |
|
