|
סיפור לכתב אורח
|
09/01/2016 |
איך יוצאים מכאן?
פרק 1: מתחילים מההתחלה
היום,אני ושתי חברותי,הולכות להפגש במיקמק בשעה 16:30 עד 17:30, שעה שלמה. הגיע 16:30 וכולנו מתכוננות לקראת הפגישה שבה נלך למיקפה,למיקניון {לעשות קניות} ולפארק המים {כדי להנות}.נכנסנו למיקמק לשרת אננס וניפגשנו בבית העיריה.פיתאום, על מסכי המחשב של שלושתינו,הופיע מישהו,רשע,זדוני,ערמומי ובעל ניבים מחודדים. הוא אמר:"שלום, אני מיקקולה, ובאתי לחסל את כולכן.אבל ראשית,אני משחק מחשב.אז פשוט אתן תבואו אלי." ובנימה זאת,הסתחררנו אל הלא-נודע.
פרק 2: רק רגע,מה?
לפתע,נחתנו באמצע יער.ןשם,ראינו שני ילדים {שנראו בערך כמונו} שאמרו:"אנחנו זואי ומקס, הצלנו אותכן מידי מיקקולה.נסביר הכל בדרך,אנו צריכים ללכת למקום מסתור". בדרך,הם סיפרו:"מיקקולה חוטף מדי חודש מזון.כלומר, אנשים. הוא מכניס אותם למשחקי מחשב כדי שבו יוכל לאכול אותם.אנחנו הצלחנו להתחמק, וכאשר חזרנו אז סבו של מיקקולה, פיצה, אמר לנו לחזו כי אנחנו צריכים להציל מישהו,כלומר אתן. אז באנו" ואז שאלתי:"איפה מקום המסתור?" וזואי ענתה:"בין השמש לירח, בין העץ לפרח,יש מערה,שבה, איש לא יוכל למצוא אותנו." בסוף הגענו למסתור, וכאבור שבוע, שתי חברותי ואני,יצאנו לקטוף אוכמניות,ופיתאום הוא אמר:" חזרתי לקחת אתכן,והפעם, לא תוכלו לברוח."
פרק 3:אנו מתכוננות למוות קיצוני
מיקקולה נתן לנו הרבה אוכל.למה? כדי שנהיה אסיסיות לאכילה,וכאבור שבוע,הוא שם אותנו בקדערות בישול והחל לבשל,לבסוף אמר:"מילים אחרונות?" היו לו שיניים כל כך חדות,ואז הרחתי ריח לימון. "שמת בושם?"שאלתי, והוא ענה :"בריח לימון,אהבת?" ואז הוא נפל לרגלה של המיקמקית שלי, שוקולדש,וגם של המיקמקיות של חברותי: אווטארלין ונעמילי18.ז שוקולדש אמרה:" לא חשבתי שאם אתן לו סטירה הוא יפול." ומרוב הלם, אף אחד לא ענה לה.
פרק 4: המיקמקיות שלנו באות להציל אותנו!
אז ברחנו מארמונו של מיקקולה אחרי שהרגנו אותו ואת שומריו.{ אבל חייבים לומר שכל זה קרה עם קצת עזרה של כל אחד}
פרק 5: סוף טוב הכל טוב!
כאשר חזרנו לעולם של מיקמק התקשרנו ליוני2 כדי שיתאם לנו פגישה אם המנהלים כדי שיחזירו אותנו הביתה ואז המיקמקיות שלנו ממש רצו לבלות איתנו אז בילינו והיה ממש כיף!
פרק 6: חוזרים הביתה!
שנו את המנהלים ודיברנו על הכל ואמרנו שהם המנהלים הכי טובים ביקום! ולאחר המון חיבוקים שלנו עם המיקמקיות שלנו הן אמרו לנו:"אנחנו תמיד נראה אתכן,תישמרו על עצמכם!" ואז המנהלים פתחו לנו את המעבר וחזרנו הביתה.
פרק 7:הגילוי המפתיע
לפתע,התעוררתי וגיליתי שהכל היה חלום! כי כשעמדתי להכנס למיקמק נרדמתי ועכשיו התעוררתי. ב17:40 התקשרתי לחברותי ושאלתי איך היה והן אמרו שלא משהו כי מיקפה היתה מפוצצת והמחירים במיקניון היו יקרים מדי והברכה בפארק המים היתה סגורה אבל היה כיף כי הן שיחקו בטריוויה אחת נגד השניה ושתו שייקים במסעדה של הפארק מים. אחר כך, יום למחרת, הלכנו לחנות ספרים כדי לקנות את "המסע לכוכב המינימיקים".
הסוף!
מקווה שהסיפור היה טוב ושנהנתם. :)
|
|
מוקדש
למנהלים, לחברותהכיטובותשלי, ולכולם! | |
|
|
