חבורת מיקמקולה ותעלומת החדר המסתורי
|
12/01/2016 |
חבורת מיקמקולה התחילה את היום בבית של רז, הם ציחצחו שיניים, נעלו נעליים, התלבשו, אכלו ארוחת בוקר והלכו להסעה לבית ספר. באוטובוס, הם פגשו את אליאסי. אליאסי אמר:"הי חברה, אולי נמצא היום הרפתקה חדשה!" כולם הסכימו בליבם וביקשו גם כן כמו אליאסי שתהיה הרפתקה היום. הם ירדו מהאוטובוס והלכו לכיוון בית הספר. אך פתאום ראה חלומי משהו שלא נגלה לעיניו לפני כן. מיד הבחינו בזה גם חברי בני החבורה ואליאסי.הם החליפו מבטים ורז אמר:"קדימה, בואו נלך לשם!" החבורה ואליאסי צעדה קדימה וכשהגיעו לדבר המסתורי, ראו שזאת מין שלולית ומכיוון שחלומי אוהב לקפוץ בשלוליות,חלומי קפץ לתוך השלולית, אך פתאום נעלם. "מה זה? איפה חלומי?" שאלה ספייק. רז, אליאסי, שקד וספייק נסוגו אחורה, אך שקד לקחה צעד קדימה ואמרה:"טוב, אי אפשר לעמוד ככה כאילו שום דבר לא קרה! אנחנו בלשים ואנחנו אמיצים! ולא נוטשים חבר בעת צרה! ועכשיו חלומי זקוק לנו, בואו נציל אותו!" וקפצה לתוך השלולית המסתורית. רז התפלא מאופן הדיבור שהזכירה לו את חלומי, את המעשה האמיץ שהזכיר לו אותו, את החוכמה שבדבריה שהזכירה לו את ספייק ואת המצב ואת המצב אל-חשש שהזכיר לו את אליאסי. הוא ראה שגם ספייק ואליאסי מסתכלים על השלולית המסתורית במבטים נדהמים. אבל ספייק מיד אמרה:"שקד צודקת! אנחנו לא יכולים לעמוד ולא לעשות כלום! קדימה!" וכולם קפצו לתוך השלולית המסתורית. בתוך השלולית ראו את שקד וחלומי מסתכלים קדימה במבטים נדהמים.אליאסי, רז וספייק הרימו מבים גם הפ והסתכלו. אכן לחלומי ולשקד היה על מה להסתכל, זה היה הר של ממתקים ומאפים! רז התרגש:"יאלה!בואו נאכל!" הוא רץ לעבר ההר, אך מיד ספייק אמרה:"לא רז, זה לא רעיון טוב! זה יכול להיות מסוכן!" רז התבאס מאוד אך חלומי ושקד ניחמו אותו. החבורה ואליאסי התחילו ללכת, אך מיד ראו שלט גדול ובו היה כתוב: תאכלו אותי. אני בריא ודל קלוריות, ואני גם טעים מאוד! השלט הצביע על בורקס, מיד אחרי שרז סיים לקרוא הוא חילק את הבורקס לכולם אך שקד וספייק סירבו, הן אמרו:"לא, זה יכול להיות מסוכן, אנחנו לא מציאות כם לכם!" אך בכל זאת רז, חלומי ואליאסי אכלו.זה אכן היה טעים, אך פתאום רז, חלומי ואליאסי התחילו לצמוח ולגדול. שקד וספייק דאגו מאוד כי לא ידעו כיצד להחזיר את הבנים למצב הקודם. אך פתאום ראו איש שכנראה ראה את הבנים הענקים, ואמר:"הי, אני קוסקוס, אתם צריכים עזרה?" הוא הסתכל לעבר חלומי, אליאסי ורזץ הבנות היססו לרגע אך ידעו שאי אפשר להשאיר אותם ככה, וביקשו מקוסקוס את העזרה. קוסקוס אמר:"הנה קחו, זה יקטין אותכם למצב הקודם."קוסקוס סיים את דבריו ונתן לשקד את השיקוי. ספייק שאלה:"אתם בטוחים שזה רעיון טוב?"אך הבנים ידעו שהם צריכים לחזור למצבם הרגיל, הרי הם אפילו עוד לא סיימו בית ספר! ואמרו פה אחד "חיבים." ספייק נתנה לבנים את השיקוי, הם שתו אותו, וחזרו להיות קטנים, אך לא קטנים בגודל רגיל, אלא קטנים בגודל גפרור! הבנות שפב פעם דאגו ולא היתה ברירה אלא להמציא שיקוי. הם ישבו שעה ארוכה וחשבו, עד שפתאום אליאסי קם ואמר:"רק רגע, אם הבורקס הגדיל אותנו..." וחלומי המשיך אותו:"ואם השיקוי הקטין אותנו..." ואז שקד אמרה:"אז נוכל לשים אותם ביחד וליצור שיקוי שבהתחלה הוא יגביה אותם מאוד ואחרי זה טיפה יקטין וככה הם יחזרו למצבם הנורמלי!" כולם שמחו כי הפיתרון מצא חן בעיניהם. רז בדק אם נשאר קצת מהשיקוי המקטן וראה שאכן נותר קצת מהשיקוי, הוא בדק גם אם נשאר בורקס ואכן נותר. ספייק חיברה את החומרים ביחד, הבנים שתו את השיקוי שיחזיר אותם למצבם הנורמלי, הם הרגישו סחרחורת אך הרגישו שחזרו לגודלם הרגיל. הם שמחו מאוד!. אך לפתע רז אמר:"רגע, איפה היציאה?" ומשום מקום הופיע שלט שבו היה כתוב: אם אתם רוצים לצאת מפה, חפשו את היציאה. הנה הרמז: יש לי הרבה סוגים של טעמים, הטעמים המרכזיים הם: אחד מתוק, אחד מריר ואחד שונה מכולם. אני טעים מאוד וכל ילד אוהב אותי. "חכו" אמר רז "אולי זה המאכל האהוב עלי? שוקולד?" שקד ענתה:"יש סיכוי, שוקולד חלב- מתוק, שוקולד מריר- מריר ושוקולד לבן- שונה מכולם. ולשוקולד יש הרבה טעמים נגיד: שוקולד וסוכריות קופצות וכו'" הם הלכו לשוקולד ומיד ראו את דלת היציאה, שיצאו מהדלת הגיעו לשלולית, חלומי אמר:"וואו!!!" וכולם בליבם חשבו שזאת ההרפתקה הכי מוזרה והכי מתוקה שהיו בה בחייהם
|
|