|
ילד קסום
|
17/01/2016 |
לפני הרבה הרבה שנים חי לו זקן בשם מרתי באחוזה ישנה ומוזנחת כל אנשי המקום חשבו שהאחוזה רדופה כולה ברוחות ושדים ולכן לא התקרבו אליה,מפני שמרתי היה בודד הוא התעסק רוב הזמן בקסמים אבל מה שאף אחד לא ידע זה שמרתי היה גם ממציא דגול לרובוטים מדברים, מרגישים (מכושפים וקסומים) והם שימשו לו חברה. באחד הימים נימלט נער רחוב משני אנשים לא חוקיים שניסו לתפוס אותו, לנער קראו דניס, הם רדפו אחריו מפני שלקח מהם שרשרת זהב כדי שיוכל לקנות אוכל למחיה, בזמן שרדפו אחריו נכנס דניס לשטח האחוזה המכושפת, ברגע שראו זאת שני הרודפים ברחו בבהלה, דניס,שלא שם לב לכך הסתובב ופנה לעבר אחד השיחים כי חשב שהשניים עורבים לו מעבר לפינה, כשראה שאחרי זמן רב הם לא חוזרים ניכנס דרך פרצה שהיתה בשער הנעול, לפתע החל לרדת גשם- בהתחלה טפטוף קל אך אחרי כמה דקות נהיה ממש גשם זלעפות, לא היה לדניס ברירה והוא נכנס לאחוזה מחלון שהיה פתוח.
נחזור למרתי, מרתי שהיה שקוע כולו בתיקון מדיסון-רובוט קטן ושובב שניסה להירחץ במי הכיור והתקלקל, שמע לפתע רעשים משונים מכיוון חדר השינה,כשהלך לבדוק גילה על רצפת החדר נער צעיר ורזה, רטוב ורעב,כשראה דניס את מרתי החל להתחנן בפניו שלא יגרש אותו מפני שאין לו לאן ללכת, אך מרתי כתגובה החל לצחוק בקול רם ואמר:"הוי, ילדי אל נא תפחד אני הוא אינו איש רע אלא איש בודד, המחפש חברה ועד שתזדמן זו אגרש אותה?!",דניס מרוב בהלה לא ממש הבין אבל מה שקלט זה שמר מרתי לא הולך לגרשו בקרוב ורווח לו. לאחר כמה ימים כששהה דניס אצל מרתי הספיקו השניים להכיר זה את זה- דניס סיפר למרתי הזקן על חייו הקשים והנדודים מעיר לעיר ,כפר לכפר... ומרתי סיפר לדניס על תקופת ילדותו ואפילו הציע לדניס להישאר לגור איתו ולעזור לו בחיי היום יום,וודאי שדניס רצה. כשדניס גדל והתבגר לימד אותו מרתי איך להיות קוסם כדי שיתחיל לפרנס את עצמו (ואת מרתי)דניס,שהתגלה כמוכשר במקצוע קלט מהר את העניין והתחיל להופיע הוא התקדם והרוויח והתפרסם כקוסם מוכשר ומוצלח. יום אחד אפילו הגיע למופע בין לאמי כשראש הממשלה היה נוכח בו,ההתרגשות בערה בקרבו לרגע שכח ממרתי שהספיק עוד קצת להזדקן והנה, עלה לבמה , עשה קסמים שונים ומשונים שאף אחד לא הכיר כולם התפעלו מכשרונו המופלא, מרתי, שישב בקהל ישב מרוצה ממנו ומדניס ילדו המאומץ ומכה בהתרגשות כפיים, כשסיים דניס את המופע ראה את מרתי מזיל דמעה של התרגשות ולפתע אמר:"אורחים נכבדים,רוצה אני להודות לאדם טוב שיושב כאן איתנו בקהל ורק בזכותו אני כאן מולכם- מרתי בוא,עלה לבמה...."כולם היפנו את מבטם לעבר מרתי, מרתי,שהיה מופתע לגמרי נעמד כולו ברעד ושמחה וצעד לעבר הבמה, כשעלה נשמע רחש הפתעה ולפתע ילדון קטן קרא:"חברים, זהו האיש מהבית הרדוף",כולם הביטו במרתי והזדהו עם הילד, בושה שטפה את גופו של מרתי,ודניס אמר:"רבותי-זהו אבי שתמך ולימד אותי כל הדרך, הנחה ועזר בכל הקשיים ורק שתדעו ביתי וביתו הוא הבית הכי טוב ומקבל שהכרתי..."נתן חיבוק למרתי ולחש באוזנו"תודה" חלושה שהביעה את כל הרגשות כלפיו.
מקווה שאהבתם (עבדתי המון ) באהבה (ובמתח;)תותונילושי
|
|
מוקדש
ליהיתאירהמקסימה, אביגל(AVIGAL); | |
|
|
