הנוסחה הקסומה- לכתב אורח (מיקמקון)
|
19/01/2016 |
פרק אחד- כמו כל בוקר זה היה כמו כל בוקר רגיל, השעון המעורר צלצל, השמש זורחת ו... לא. זה רחוק ממה שקרה. אז בואו אספר מהתחלה, כדי שלא תבינו לא נכון פתאום את הסיפור ותחשבו שנפלתי מהירח. לבשתי את נעלי הבית, שמתי על עצמי חלוק ונכנסתי לאמבטיה. הסתכלתי על המראה וצרחתי את הצרחה של החיים שלי: "האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!" למזלי, אף אחד לא היה בבית. אמא ואבא נסעו לחופש, ואלזה7898 (אחותי) ישנה אצל חברה שלה. לקחתי את הטלפון וחייגתי הכי מהר שאני יכולה למוזס246 (החברה הכי טובה שלי- והמדענית של הכיתה, אחרי סאני) "מוזייי!!" צרחתי לתוך הטלפון. "היי קאט, מה קורה?" היא אמרה כאילו כלום. "אני מסתכלת במראה, התקלקלתי!" התחלתי לייבב לתוך הטלפון. "אני 2 דקות אצלך." היא אמרה. ניתקתי. מה אני אמורה לעשות?! פרק שתיים- העזרה "אז ככה, נכנסתי לאמבטיה והתסכלתי בראי, ופשוט לא הייתי שם!" אמרתי למוזי תוך כדי בכי. "אל תדאגי, זה בטוח יהיה פשוט לפתירה. רב הפעמים זה קורה עקב גלימת ההעלמות מהשדרוג החדש, קוסם 2.0..." היא אמרה. "זהו זה!" צעקתי, "כן כן זאת הבעיה!" חייכתי בהתלהבות אבל ידעתי שהיא לא רואה את החיוך. "מה הבעיה?" היא שאלה. "צריך לפנות לסאנייי!" צרחתי בהתלהבות. סאני, הוא ילד בגילנו שלומד בבית הספר שלנו. הוא מדען על תותח! עלינו לקטנוע של מוזי ונסענו לבית הספר. "איה! אווץ'!" אמרתי בגלל כל האנשים שהתנגשו בי. הגענו למעבדה וראינו את סאני. "היי סאני!" מוזי אמרה. "יש לנו... אממ.. בעיה. קטי בלתי נראית כרגע." היא אמרה בחיוך והצביעה עליי. "היי סאני!" אמרתי. "האא!" אמר סאני, "אין שוב מצב שזה קורה!" הוא אמר בהתלהבות. הוא לקח חלוק מעבדה ושם אותו עלי. פרק שלישי- הידיעה "לפי החישובים שלי, מישהו עם הגלימה התקרב אליה והקסם התפשט באוויר והגיע אליה." הוא אמר והפנה את ראשו אליי, "מה הדבר האחרון שאכלת אתמול בלילה?" הוא שאל. "מאפינס, ממיקפה. ה'מאפינס הקסום' הוא נקרא." עניתי. "כן ברור! קל לעיבוד, וקל לספיגה. הקסם שהתפשט הגיע אל המאפין, והמאפין ספג אותו." אמר סאני בחיוך. "חכו כאן בנות!" הוא אמר ורץ מהמעבדה. כעבור 2 דקות מנהלת בית הספר, אביגל הגיעה עם סאני למעבדה. "מה כל כך חשוב, סאנ.... לא לא נכון! כישוף בלתי נראה!" היא אמרה והסתכלה על החלוק המעופף. "הי אביגל..." אמרה מוזי, "תראי- זאת קטי!" היא חייכה בהתלהבות. "קטארה4, אני מופתעת ממך. מוכשרת! מה אכלת?" היא שאלה. "מאפינס קסם, זה ספג את הקסם של הגלימה." סאני אמר. "כן ברור" אמרה אביגל ולא נראה מופתעת. "זה יהיה קל לבטל את הכישוף, אבל על הדרך צריך להתחיל לייצר כאלה!" היא הוציאה את הטלפון שלה מהכיס וחייגה לחנות הממתקים. "היי אסי, מה שלומך?" היא אמרה לאסי, מנהל החנות. "תקשיב, אני מתכוונת לעלות פה על ממתק קסום שהופך אנשים לבלתי נראים. מה דעתך? אני אתקשר אלייך אם תשובה". היא אמרה וניתקה. "סאני, מוזס וקטארה, אני סומכת עליכם! תפצחו את הנוסחה!" היא חייכה אלינו. פרק רביעי- הפלורנ.. מה?! "הדרך היחידה לפצח את הנוסחה היא באמצעות הפלורנטגן. ובמזל יש לי אחד כזה!" הוא אמר. הוא לקח דגימה מהרוק שלי, הכניס לתוך מיכל ושם על האש. "וואוו, קול!!" אמרה מוזי. לאט לאט ראינו שהרוק נעלם אבל עדיין יש שם נוזל. "הנה, בצק. אני יודע איך לבטל את הנוסחה!" הוא אמר בהתלהבות. הוא לקח מקל, טבל בתוך הרוק, ואז ערבב את זה בתוך בצק שנכנס גם לתוך הרוק. "ו..בבקשה!" פתאום הבצק חזר להיראות כמו שהוא, ולא בלתי נראה! "כן!" צעקתי וחיבקתי את סאני ואת מוזי. סאני לקח את הרוק והכניס לתוך קופסה, הוא רשם עליה "לאביגל". אחרי זה הוא אמר לי לחזור אליו אחריי הלימודים. אני ומוזי יצאנו מהמעבדה והלכנו לבית עץ שבחצר. "אחריי הכל, זה די מגניב להיות בלתי נראית." אמרתי למוזי. "הלוואי עלי!" היא אמרה לי. "הי, תסתכלי!" היא הצביעה על איש שעבר מולנו, עם בדיוק אותם בגדים של הקוסם 2.0! "רוצי!" אמרתי לה. האיש התחיל לרוץ. פתאום מקס עבר לידנו עם הסקייטבורד ואמר "הוא עליי." הוא התחיל לנסוע בטיל וקפץ על האיש עם הגלימה. פרק חמישי- לחזור להיות כמוני "מונדו?!" אמרנו במהקהלה אני, מוזי, ומקס. "אני אני אני... מצטער!" אמר מונדו והתחיל לבכות. מוזי צחקה ועזרה לו לקום. "מי שלח אותך הפעם?" מקס גלגל את העיניים וכאילו חיכה לתשובה, למרות שידע מה היא. "זה זה... לא אשמתי!! מיקיאוולי, היא לחצה לי על האף עד שהסכמתי לעשות את זה!" הוא יבב. "אוקיי אוקיי, ניתן לך ללכת. אבל כדאי לך מאוד לא לחזור!" אמר מקס והתסכל עלי ועל מוזי בחיוך. "אני, אני מבטיח!" אמר מונדו וברח בצרחות. צחקתי וגלגלתי עיניים. פתאום נשמע בכריזה, "מוזס246 וקטארה4 לחדר המורים!" בכניסה לחדר המורים עמדו הדס וליאת, המנהלות הכי שוות שיש. ליאת היא המחנכת שלנו, והדס היא מורה לטבע. "איפה קטארה?!" שתיהן אמרו מופתעות. "אני בלתי נראית.." אמרתי. "האא! נכון!" ליאת אמרה והיא והדס צחקו. "בגלל שלא הייתן בכיתה היום רצינו לתת לכם את המבחנים" הדס אמרה בחיוך. הם הושיטו לנו. "99!" מוזי אמרה. "כמה לך?" "100" חייכתי. היא חייכה אליי חזרה. שמתי על הכתף שלה יד והתחלנו ללכת לכיוון המעבדה. "בנות!" סאני אמר, "הנה השיקוי." הוא אמר והושיט לי אותו. שתיתי. "קטי!" מוזי צרחה וחיבקה אותי. חיבקתי חזרה. הלכנו לכיוון הדלת, עצרתי. "הי, תודה על הכל סאני." אמרתי וקרצתי לו. הוא חייך וקרץ חזרה.
|
|
מוקדש
ל מוזס246, סינימיני12, AVIGAL, מיקמק, מיקמק1, AceEX, כחולי2המלך, סאני, מקס, כל המיקמקים ,:) | |
|
|