|
לטוס לתחרות סקייטבורד-סיפור מיקמק
|
27/01/2016 |
מקס מגיל צעיר מאוד עוסק בסקייטבורד ונחשב לאלוף הארץ גם לנערים וגם בכללי. הוא משתתף בתחרויות רבות של סקייטבורד בארץ. יום אחד נפגש מקס עם מיקו, יושב-ראש הסקייטבורד במיק-ישראל. הוא אמר לו: "יש לי חדשות מעולות מקס! אתה עומד לייצג אותנו בנוער באליפות העולם בסקייטבורד במיקליפורניה!" "זה מצוין!" ענה מקס, "אך יש גם בעיה עם זה" ענה בחזרה מיקו. "מה הבעיות?" שאל מקס, "הבעיה היא שאתה רק בן 17" "נו מה הבעיה בזה?" ענה מקס, "הבעיה היא שיש שבאליפויות סקייטבורד הנוער זה עד 19 ואני מתאר לעצמי איזה טובים יש בגילאים האלה בעולם" ענה מיקו. מקס ענה בחזרה "תראה מיקו, יש סיכוי שאני לא אנצח, אבל בכל מקרה, אלה רק שנתיים. אני חי סקייטבורד, אני נושם סקייטבורד, מה כבר יכול לקרות?" מיקו ענה בחזרה: "יודע מה מקס, אני שומח עליך!" "יופי!" ענה מקס. "אני רק צריך ששני הוריך יחתמו לי על טופס וישלמו לי. תבקש מהם לבוא איתך מחר בשעה שמונה בערב." אמר מיקו. "אין בעיה!" ענה מקס. מקס הגיע הביתה וסיפר מיד להוריו. אמו ענתה: "מקס, אני לא יודעת, זה גם הרבה כסף וגם תחרות מאוד רחוקה ממנו" מקס ענה לה: "אמא, אני מבטיח שאני אדבר איתך בסקייפ ואשלח לך מלא תמונות, זה רק לשישה ימים. ולגבי הכסף, המדינה בחרה בי ובעוד 3 אנשים לייצג אותם באליפות העולם בחו"ל, אני חייב ללכת לזה!" "אתה צודק!" ענתה אמו: "טוב, מחר נלך לתת למיקו את הצ'ק!". מקס שמח ורץ לספר לחבורה. זואי אמרה לו: "וואו מקס! אנחנו גאים בך! אז, אתה יוצא לייצג אותנו באליפות, מה בהמשך, אולימפיאדה?" "כרגע אין סקייטבורד באולימפיאדה, אבל אם יהיה אני מקווה!" ענה מקס. יום לאחר מכן הוריו של מקס באו וחתמו.
(כעבור שבוע) הגיע הזמן של מקס, אלופת הנערות, אלוף הגברים ואלופת הנשים לצאת לתחרות. מיקו הודיע למתחרים: "טוב מתחרים, אני גאה בכם מאוד! עכשיו שתדעו, המסלול הוא נסיעה בין סקייטפארקים כולל תרגילים במשך דקה בכל סקייטפארק. המסלול של הנסיעה הכללית המצטבר הוא לנוער 10 קילומטר נסיעה בין סקייטפארק לסקייטפארק ולגברים ונשים 15 קילומטר בין סקייטפארק לסקייטפארק. התאמנו על נסיעות במרחקים ארוכים הרבה השנה אז אני בטוח שתסתדרו!". המתחרים הגיעו למלון. מקס היה עם אלוף הגברים, מקמו בנרי בחדר. שניהם היו בלחץ, אך ידעו שיש להם סיכוי טוב.
(כעבור 3 ימים) הגיע יום התחרות. המתחרים קמו בשעה 5 בבוקר בשביל להגיע לתחרות. מקס היה לחוץ בדרך לתחרות. כעבור 30 דקות הגיעו לתחרות. הזינוק של מקס היה בשעה שבע בדיוק. מקס ראה 50 מתחרים בנוער מרחבי העולם. הוא ראה כל מיני טובים. והינה הגיע רגע הזינוק של מקס, לצאת למרחק של 10 קילומטרים עם עליות גדולות בסקייטבורד כולל תרגילים מטורפים בסקייטפארקים. השופט אמר: "שיהיה לכולם בהצלחה, למקומות, היכון, צא!!!!!" המתחרים יצאו. ב-2 קילומטרים הראשונים מקס היה במקום החמישי. מיד לאחר מכן הגיעו לסקייטפארק הראשון, בו הם צריכים לעשות כמה שיותר תרגילים בדקה על השעון שלהם. מקס סיים את התרגילים וצמצם על האחרים. כשהגיע ל-4 קילומטרים כבר ירד למקום שישי. אחרי עוד סקייטפארק, התחיל לצמצם למקום חמישי ונשאר ככה עד ה-8 קילומטר. ב-2 הקילומטרים האחרונים מקס צמצם עד שהגיע למקום השני ונשאר הסקייטפארק האחרון שאחריו מגיע שער הסיום. כשנכנס לסקייטפארק היה בקרב צמוד עם מקום ראשון. שניהם עשו תרגילים מדהימים. לבסוף נגמר ונשארו להם רק 100 מטר של גלישה על סקייטבורד. מקס היה צמוד למקום הראשון וב-60 המטרים האחרונים השופט אמר בהתלהבות: "והינה קרב צמוד ביותר בין פיטר מיקה למקס מיק, מי עומד לנצח? פיטר! מקס! פיטר! מקס! איזה צמוד ומקס מיק ממיק-ישראל מנצח את התחרות!!!! כל הכבוד מקס!! איזו תחרות צמודה הייתה לנו פה היום!". מקס היה בהתרגשות ענקית שנחשב לאלוף העולם לנערים. זה שודר בטלוויזיה וכל מיק-ישראל שצפו בזה התרגשו גם הם. מקס כמעט התמוטט בסיום מרוב שהתאמץ. הוא שפך על עצמו מים והתרענן. אנשים רבים שצפו בתחרות ביקשו לעשות איתו סלפי. זה היה אחד הרגעים הגדולים בחייו אם לא הכי גדול. יום לאחר מכן בערוץ המיק-ספורט ישראל אמרו: "ברכותינו למקס מיק מהארץ שלקח אתמול מקום ראשון באליפות הסקייטבורד לנוער העולמית ונחשב לאלוף העולם בנוער! ברכותינו מקס!" מקס צפה ושמח מאוד. כאשר חזר לארץ שמח מאוד. הוא חשב שהוא אפילו יכול להיות באולימפיאדה. לאחר מכן זה התגשם (בערך). מיקו נפגש עם מקס שוב לאחר בערך חודשיים. הוא אמר לו: "מקס, ברכותיי על כך שאתה אלוף הנוער בסקייטבורד! הבאת כבוד למדינה! עכשיו לנושא שישמח אותך מאוד!" "מה הנושא???" שאל מקס, "על פי החוקים, אמורים להודיע לנבחרים לאולימפיאדת הנוער שנה וחצי לפני האולימפיאדה ובעקבות כך שוועדת אולימפיאדת הנוער ראתה איזה כישרון יש לך ולעוד כמה בסקייטבורד הם החליטו להכניס זאת לאולימפיאדת הנוער ואתה עומד להשתתף בזה!" מקס ענה: "אני לא מאמין!! זה באמת קורה! חכה רגע, התחרות היא לא עד גיל 18?" "עד גיל 18 כולל. בעוד שנה וחצי אתה עוד לא תהיה בן 19 אז אתה עדיין יכול! מזל טוב! אתה עומד להשתתף בזה שנה הבאה!" ענה מיקו. אז מקס הגשים את חלומותיו ונבחר גם לאולימפיאדת הנוער. עכשיו הוא רק צריך לחכות שנה וחצי. תודה שקראתם (:
|
|
