|
הנסיכה סינדרלה
|
02/02/2016 |
פרק ראשון- פעם אחת הייתה נערה, ושמה סינדרלה. סינדרלה הייתה יפהפייה, אך היא עזרה לאמה החורגת ושתי אחיותיה החורגות. בכל יום עשתה וסיימה את מטלות הבית שלהן. יום אחד הגיעה לביתן של סינדרלה האימא ושתי האחיות הודעה והיא....
פרק שני- תאמינו או לא, זאת הייתה הזמנה. הזמנה לנשף הגדול. בהזמנה היה כתוב: "כל נערה שחושבת שהיא יפה שתבוא לנשף הגדול שיתקיים מחר בארמון המלך, הנסיך מחפש נסיכה שתהיה לו לאישה." "אני אהיה הנערה שתינשא לנסיך המדהים, ואז אהיה נסיכה.." אמרה האחות החורגת הגדולה יותר. "אני אהיה הנסיכה, אני צעירה יותר ממך! חוץ מזה, הוא בטוח יאהב את הסטייל שלי, אני ממש יפה!" "לא נכון!" "אני, אני!" "אני!!!" "בנות, הפסיקו לריב!" הורתה אימן של הבנות.
פרק שלישי- "גם אני יכולה לבוא? אני אסיים הכול עד תחילתו של הנשף!" אמרה סינדרלה. "חה חה חה!" צחקו האחיות והאימא. "את? אתנו?! ממש לא! תראי את הבגדים שלך!" זלזלה אחת האחיות בסינדרלה. "אני יכולה לקנות שמלה חדשה, וכך גם אני אהיה יפה..." "ממש לא!" אמרו כולן, פה אחד. למחרת, סיימה סינדרלה לארגן את הבנות. כולן יצאו לנשף, כל כך יפות ומאושרות, וסינדרלה נשארה בביתה, בוכה. "סינדרלה, סינדרלה, את נערה ממש יפה. מדוע כי לא תלכי ותיהני בנשף?" סינדרלה שמעה פתאום קול עליז, הסתובבה, וראתה פיה חמודה שלבשה שמלה ורודה, הייתה מעט נמוכה, עם שיער שחור ויפה מאוד. "מי את? ומה את עושה כאן?" שאלה אותה סינדרלה. "אני הפיה הטובה, ובאתי לעזור לך. מדוע את לא הולכת לנשף אם את כל כך יפה? ומדוע את בוכה, אם יש בך יופי שכזה?"
פרק רביעי- "האימא והאחיות החורגות שלי לא רוצות שאבוא איתן לנשף, הן לועגות לי, ואני מאוד רוצה ללכת." "נו, אז למה את מחכה?" שאלה אותה הפיה, ואז נפנפה בשרביטה וסינדרלה פתאום לבשה שמלה כחולה מדהימה והייתה לה תסרוקת אסופה ומושקעת. הפיה לקחה שתי דלעות והפכה אותן לכרכרה ונהג. "סעי, סעי לנשף ותיהני! אך זכרי, בחצות הליל, הקסם יפוג, ואת תחזרי לבגדייך הרגילים. תיהני! בהצלחה!" "תודה רבה פיה! באמת שעזרת לי! לא אשכח, בחצות הליל לשוב לביתי , כי הקסם יפוג! שוב, תודה רבה!" "מהרי, תכף הנשף יתחיל!" סינדרלה נפרדה לשלום מן הפיה, ומיהרה לנשף יחד עם הכרכרה, הסוסים, והנהג שלה.
פרק חמישי- סינדרלה נכנסה לאולם- הנשף, והנסיך ישר רצה לרקוד אתה. כל הלילה רקדו שניהם יחדיו. השעון הגדול צלצל, פירושו הגעת השעה חצות. סינדרלה ראתה שלאט לאט הכישוף הולך ופג, וכשהיא ברחה היא שמעה את הנסיך קורא לה ומנסה לרוץ אחריה. נעל אחת מזוג שתי נעליה המהודרות נפלה על המדרגות, והיא המשיכה לברוח. חשוב לציין שהאימא והאחיות החורגות לא ידעו שזו היא. למחרת בבוקר, באו שליחים מן הארמון ודפקו על דלת ביתן של האחיות והאימא החורגת. "האם אתן, ביקרתן אתמול בנשף המלך?" שאל אחד השליחים את האימא. "כן, שלושתינו ביקרנו שם." "האם את ובנותייך מוכנות למדוד נעל של נסיכה אהובה מאוד שנפלה לה במהלך בריחתה?" "אכן, כן." שלושתן מדדו את הנעל. אצל שתיים היא הייתה קטנה, ואצל אחת היא הייתה גדולה.
פרק שישי- "רגע אחד," אמר השליח "הנערה הזאת גם לא ביקרה? כי היא נראית לי מוכרת." "סינדרלה? ביקרה? אתה על בטוח טועה! היא נשארה כאן וסיימה מטלותיה!" אמרה האימא החורגת. "לא אני לא," אמרה סינדרלה. "למעשה...אני אותה נסיכה שברחה מן הנשף." היא מדדה את הנעל והיא הייתה בדיוק במידתה. "ובכן, מי היה מאמין?! מצאנו את הנסיכה שברחה מן הנשף!" הנסיך היה מאושר שסינדרלה נמצאה, ומהיום, היא נסיכה אמיתית, ולא עושה מטלות של אחרים.
פרק שביעי-החתונה התקיימה בששון רב ובשמחה, וסינדרלה, ובעלה הנסיך, היום מאושרים עד עצם היום הזה.
|
|
מוקדש
ל 1שרונה6, 0אלזה1, שירי573, טופי2433, 5כובעסגול, 5לילוש2, מיקמק1, מיכל, 7517, כל המיקמקים | |
|
|
