|
הרוח והילדה-סיפור מותח
|
20/03/2016 |
פרק אחד:מי אתה?
יום אחד קמתי באחוזה היפה שלי,מצחצחת שיניים,מתארגנת לבית הספר :מיקמוקים.
זהו היה היום הראשון לבית הספר ,ועם כל ההתרגשות היה שהו נוראי ביום הזה.
הינני יושבת לארוחת הבוקר לפני הבית ספר,ומחפשת את אמי.
"אמא,אמא איפה את?" שאלתי בדאגה.
לאחר מספר שניות שמעתי משהו נופל מלמעלה.הנחתי שזאת אמא שהפילה משהו ועליתי לראות אם היא בסדר.
כשהגעתי למעלה,ראיתי מי הפיל את הכד..זאת לא אמא,זאת רוח לבנה,עם בגדים שחורים שדומה למישהי שהייתה איתי בגן והרבצתי לה."אני באתי לנקום את נקמתי"הרוח אמרה.
פרק שני:אמא,אני מפחדת!
הרוח המשיכה להסתובב בבית,ואני בעודי מנסה להתקשר למישהו.לאחר דקה מאז שניסיתי להתקשר לכל אנשי הקשר שלי בטלפון,הרוח ניתקה את החשמל.ניסיתי בהתחלה להתקשר לראש בעיר מיקיאוולי והיא ענתה לי הקול מרושע:"הכל בסדר,תסתדרי לבד".מאותו היום אני לא בוטחת בראשת העיר,ולא אמשיך לבטוח לעולם.
למזלי הרוח שכחה לנעול את הדלת ו...ברחתי החוצה אל מיקמק סיטי בצרחות "יש פה רוח יש פה רוח".המיקמקים מהשכונה שמעו אותי והסתירו אותי בביתם .
הודות להם הרוח לא מצאה אותי למשך חמישה ימים.
הם סיפקו לי אוכל ושתיה,ובגדים.המיקמקיםהאלו היו החברים שלי מהשכונה,ושמותם הם שני,ליאור,גאי ולידור.
היום כאשר אני פוגשת אותם,אני מודה להם מקרב לב...
אבל רגע בואו נחזור לסיפורינו...איפה היינו?אה אני נזכרתי.
לאחר חמישה ימים...
פרק שלישי ואחרון:אנחנו ננצח אותך רוח!
אני והחבורה יצאנו אל הרחובות,והלכנו לחנות מגדת העתידות.
היא אמרה לנו,"תשפכו עליה נפט וזרקו עליה פחם.כאשר תאמרו רוח-נקמתך תעלם לנצח-הנקמה תעלם מהמיקמקית לעלמי עולמים".
הודות לה ידענו איך לנצח אותה!
הלכנו לאחוזתי ושם ראינו את הרוח והיא התחילה להתעצבן.
עשינו את הפעולות שמאדם מיקעתידות אמרה והרוח נעלמה אל תוך כד קטן.
את הכד זרקנו לים,שיעלם לעולם...
אך שמענו צרחה-של מיקמק קטן שאמר"רוח רודפת אותי"-כנראה הרוח לא נעלמה לעולם....
|
|
