|
מיקמקית שחלמה לפגוש את סנטה
|
26/03/2016 |
פרק ראשון: סנטה חלומי
היה זה יום חג המולד וחששתי שסנטה לא יבוא לבקר. חיכיתי בקוצר רוח למקרה המופלא אך לא ידעתי מתי הוא יבוא. הגעתי לגיל שבע וחצי וזה עוד לא קרה.
כל לילה במיטה הוא חלום על סנטה.
סבתי אמרה שלי:" חלומך עוד יבוא. רק חכי זמן מה".
חיכיתי זמן מה אך החלום לא קרה.
הייתי ילדה עם כוחות על וידעתי שיום אחד אני אעוף לפגוש את האיש והאגדה- סנטה קלאוס
פרק שני : ארזתי, התארגנתי ויצאתי לדרך...
לא היה לי עוד כוח לחכות אז התקפלתי ויצאתי למסע ארוך ארוך לפגוש את סנטה, האיילים והגמדים...
בדרך למסע, אמרתי שלום למשפחתי וכבר התחלתי לעוף לעבר הקוטב.
פרק שלישי: פחד בתוך מערת הדרקון
נכנסתי אל תוך המערה והיה שם דרקון רדום, עייף ובנוסף, גם פצוע.
התבוננתי במקום הפציעה, הזזתי אותו קצת והוא התעורר. הסתכל עלי, הוציא אש בפיו וצרחתי. הייתי בדרך ליציאה והדרך הייתה חסומה באבנים. לא היה לי מה לעשות אלא לזכור את שיטת החפירה של סבי. חפרתי במהירות עצומה ויצאתי משם רגועה. חיכיתי שהאש תפסיק לבעור ואז נכנסתי שוב למערה כי רציתי בטוב ליבי לחבוש את הדרקון הפצוע. לחשתי לדרקון:" אל תפחד, באתי לסנטה אך ראיתי את מערתך והסתקרנתי. נכנסתי ראיתי אותך פצוע ורציתי לחבוש אותך. בטעות כשהזזתי אותך התעוררת וירית אש. רציתי לבוא לחבוש אותך אך לא יכולתי. עכשיו, אני רוצה לחבוש אותך ושתרגיש טוב"
הדרקון היה המום ואפילו בכה. נתן לי לחבוש אותו ואפילו אמר לי תודה. שאלתי אותו:" היכן ביתו של סנטה קלאוס?" הוא ענה לי:" קודם תצטרכי לפנות שמאלה ואז תראי עץ מיוחד מזמר. אני לא מגלה מה יש בתוך העץ..."
הדרקון ממש דומה לאלביס אמרתי בחשדנות. אולי זה הוא? או אולי לא?
פרק חמישי: הנחיתה אצל עץ הפיות
אחרי הדרקון, לא האמנתי שהצלחתי להתגבר! המשכתי בתעופה והתחנה השנייה שראיתי בדרך היה עץ מזמר. נחטתי בבטחה והתקרבתי. זה בכלל לא היה עץ מזמר- זה היה עץ של פיות מזמרות!
הן שרו כל כך יפה שזה היה קונצרט אחד שלם. כשהן גמרו, הן באו ושאלו אותי: "מה הביא אותך לפה?" עניתי:" חלומי לפגוש את סנטה. אני בדרך לקוטב הצפוני. אני במסע ארוך. אתן יודעות באיזה כיוון הוא נמצא? הן אמרו:" תמשיכי ימינה ימינה אל יער השדונים" אלתי את עצמי:" יער השדונים? איזה מסע ארוך...."
הפיות ממש דומות לזואי אמרתי בחשדנות. הן אחיות שהן אותו דבר כמוה או לא?
פרק שישי: בדרך ליער השדונים
המסע היה עוד ארוך וראיתי פטריה קטנה בדרך. נחטתי והתיישבתי. בדיוק צץ לעברי שדון קטן שהציע לי מרק אפונה. אמרתי:" תודה" והוא ענה לי:" מהיכן באת?" עניתי:" באתי מבקתה קטנה אבל מאוד רחוקה. איפה כל השדונים?" הוא אמר:" כולנו במפקד השדון. ראש השדונים מארגן בכל סוף שבוע מפקד שהוא אומר לנו דברים שקורים ביער." שאלתי:" למה אתה לא הולך לשם?" הוא ענה לי:" אני עוזרו לשעבר. הוא פיטר אותי כי לא עשיתי את מה שהוא ביקש. עכשיו אני חושש אם לחזור לעבודה או לא. הוא לא נותן לי להיות עכשיו בשום מפקד" ריחמתי עליו ואמרתי:" אולי תנסה שוב. אל תתיאש, תמיד יש דרך לנסות שוב".
שנינו הלכנו לעבר ראש השדונים כדי לשאול אותו אם נוכל להחזיר את השדון לעבודה. נגשנו אליו והוא שאל:" שדון ומיקמקית, מה אתם עושים פה?" שדון ענה:" פגשתי מיקמקית והיא נראתה חמודה. היא הציעה שנבקש ממך שאני אחזור להיות העוזר שלך" ראש השדונים התפעל:" למה לא שאלת אותי קודם? בשמחה אך בתנאי אחד- תקשיב לכל דברי" שדון אמר:" כן, כן, אני אקשיב לכל אות שתצא מפיך".
ובכך, שדון חזר לעבודתו. שאלתי את שדון:" אתה יודע איפה ביתו של סנטה?" הוא ענה:" קודם תצטרכי לעבור את שביל הורדים. שם גרה גברת יהלומי, המדענית הראשית של כולם"
שדון דומה ממש למונדו שאלתי את עצמי בחשדנות. זה הוא או לא?
פרק שביעי: אל גברת יהלומי
עפתי, עפתי ופתאום ראיתי את שביל הוורדים {אני אלרגית לוורדים}. רצתי כדי לא להתעטש וגברת יהלומי שמעה אותי. היא פתחה את הדלת ולא הבינה מה קרה. כאשר הגעתי לביתה היא שעלה אותי:" מיקמקית, את צריכה משהו? להכין לך שיקוי נגד התעטשויות?" עניתי:" לא ולא. פגשתי שדון ושאלתי אותו איפה הבית של סנטה והוא אמר לי לעבור פה. אני נורא צמאה. אני יכולה כוס מים?"
היא פנתה אלי בפנים מופלאות:" אני מדענית חמודה, יש לי שיקוי בטעם מים. תנסי אולי תאהבי".
טעמתי מהשיקוי וזה לא מים, זה סודה! אמרתי לה:" זה סודה ואני לא אוהבת סודה. אולי נמציא ביחד שיקוי בטעם מים?"
גברת יהלומי הנהנה "כן" בראשה והתחלנו בעבודה. פעלנו על פי כתב סתרים שבאחד הלבנים ברצפה של ביתה {כל לבנה זה מתכון}. היא שלפה את הלבנה והנחתה אותי. פעלתי ממש ברצינות ובסוף זה יצא נהדר! טעמתי וזה ממש כמו מים! שאלתי אותה:" את יודעת איפה גר סנטה קלאוס?" היא ענתה:" זה ממש קרוב. את צריכה להמשיך ישר ישר עד שיש גשר. את צריכה לעבור את הגשר אך לגשר יש בעלים. הבעלים הם: המלכה דינה והמלך נפוליאון. הם שואלים אותך שאלות ואם את עונה נכון, אז את יכולה לעבור. אם לא תעני נכון אז תיפלי לבור עמוק". אמרתי:" תודה".
הגברת יהלומי ממש דומה למיקיאוולי אמרתי בחשדנות. זה היא? או אולי לא?
פרק שמיני: הדרך עוד קצרה!!
עפתי ועפתי ופתאום ראיתי את הגשר. נחטתי ולא ראיתי את המלך והמלכה. חיכיתי שעה ופתאום הם קפצו ונבהלתי. כמעט קיבלתי סחרחורת!. הם שאלו אותי אם אני בסדר, ועניתי כן. הם אמרו לי:" כדי לעבור את הגשר מיקמקית מתוקה, תצטרכי לענות על שאלות. אם לא ענית נכון, תפלי לבור עמוק" ומיד הם התחילו לשאול אותי שאלות שקורות לסנטה:" מה סנטה מחלק? כמה גמדים יש לסנטה? האם לסנטה יש מפעל? מה שמו המלא? ועוד מלא שאלות... {את כולן ידעתי}. חציתי את הגשר ובנוסף, הם נתנו לי תעודת הצטיינות ומתנה {פתית שלג שחרוט עליו 'אלופה'}. אמרתי: "תודה". המלך והמלכה היו דומים לרייני ומקס שאלתי את עצמי בחשדנות. זה הם? או לא?
פרק תשיעי: הגעה לסנטה
סוף סוף הגעתי לסנטה אך לא ראיתי אותו אלא ראיתי את הגמדים עם כל משפחתי. זה היה יום הולדתי. שאלתי את כולם:" מה אתם עושים פה" ואז כולם קפצו על טרמפולינה ואמרו:" הפתעה!!! היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת ללולה!!!!!!!"
הגמדים עשו לי סיור במפעל של סנטה וכל המפעל מלא במתנות. בצאת החשיכה, כולנו ישבנו במרפסת ובדיוק סנטה בא עם האיילים במראה מרהיב ביותר. למדתי משהו: גם כשרוצים משהו ומצפים לו כל כך הרבה זמן, בסוף הכל מתגשם!
|
|
