|
הכל התחיל מספר
|
24/04/2016 |
פרק 1- יום רגיל
ישבתי בבית וקראתי את ההגדה של פסח להתאמן לליל הסדר. תירגלתי את כל השירים עד שאני אדע את כולם בעל פה! שרתי ושרתי ולא שמתי לב שאני צריכה להתקשר לאמי להגיד לה שהכל בסדר, הרי בדרך כלל אני לא לבד בבית. התקשרתי לאמי והודעתי לה על הכל אך הרגשתי משהו מוזר...
פרק 2- ההגדה
ראיתי אור יוצא מכיוון הסלון. רצתי לסלון והספר האיר את כל הבית. שמעתי קול מוזר שאומר לי "תכנסי לספר" ללא הפסקה. לא הבנתי מה קורה ופשוט נפלתי את תוך הספר!
פרק 3- הנחיתה
נפלתי אלפי קילומטרים אל תוך הספר. הנחיתה לא הייתה רכה בכלל ואפילו מאוד כואבת. הייתי כבר מותשת ועייפה. הלכתי צולעת אל עבר השמש. פתאום אני רואה מולי את הארמון המפואר של פרעה! רציתי להיכנס, אך היססתי לשנייה. מה אם אכנס ולא אחזור משם? התקרבתי מפוחדת אל עבר הארמון.
פרק 4- השומרים
לפניי ראיתי שתי שומרים. פחדתי אך נהגתי בחכמה.
בעטתי באחד השומרים וזרקתי עליו מקל בלי שהוא ראה. השומר ישב על הרצפה וניסה להתאפק. השומר השני הסתכל על השומר והתעסק בכאבים שלו במקום לראות שאני התחמקתי אל תוך הארמון.
פרק 5- הארמון
בארמון הכל היה נעים. משרתים בכל מקום ואוכל בשפע. אחד המשרתים ראה אותי, קשר אותי והביא אותי אל פרעה. "שחרר אותי!" צעקתי בכל כוחי. "אני אתן הכל רק תיתן לי לחיות!" המשרת התעלם והמשיך לקחת אותי אל פרעה. "בבקשה מימך!" צעקתי שוב.
פרק 6- פרעה
המשרת קירב אותי אל כס המלכות. ישבתי על הרצפה מפוחדת. אולי לא הייתי צריכה להיכנס? מה פרעה יעשה לי? הסתובבו מחשבות בראשי בחשש. המלך פרעה היה נאה. כל בגדיו היו מבד משי עדין, הייתה לו פאה גדולה ונאה בגודל הראש של פרעה. על ידיו ענד פרעה בתכשיטים יקרי ערך ושרשראות על צוורו. המשרת אמר בקול מנומס: "פרעה מלכי, הוד רוממותך, תפסתי ילדה צעירה שניסתה לפרוץ לארמון." והשתחווה. "השאר אותי איתה לבד. עוד שנייה אני מסיים פה ובא לתת הוראות לשוטרים.
פרק 7- השתחררתי מהארמון!
"מה אתה רוצה מימני?!" זעקתי לפרעה בקול מתחנן. "למה נכנסת לפה?!" שאל פרעה בכעס. "תקשיב, באתי מהעתיד ואני הייתי מאוד סקרנית. בבקשה אל תפגע בי אני אתן הכל רק תיתן לי לחיות!" כמעט פרצתי בבכי. "חה חה חה! את באת מהעתיד? אז בטח בעתיד כל עם ישראל יושמד נכון? הצחקת אותי!" קרא פרעה בלעג. "תקשיב רגע, אני לא אגלה את העתיד בשביל לקלקל את רצף הזמן, אבל אני יכולה להבטיח שבאמת באתי מהעתיד. בבקשה רק תגיד לי מה לעשות ואני אעשה! רק תיתן לי לחיות!" אמרתי אליו. פרעה אמר לי: "טוב, אז אני מבקש בקשה קטנה. אני רוצה לדעת אם עם ישראל יושמד או לא. זה הכל." אמרתי לו: "אני לא יכולה! זה ישבור את רצף הזמו! יש לך בקשה אחרת?" "שומרים! תתלו אותה!" צעק פרעה. "טוב אני אגלה לך." אמרתי מיואשת. "ספרי לי." "עם ישראל לא יושמד. המצרים יפסידו ובני ישראל יצליחו להגיע לארץ כנען!" אמרתי. "שחררו אותה" קרא פרעה ויצאתי אל מחוץ לארמון.
פרק 8- משה
מחוץ לארמון הכל היה עם חול מדברי. השמש הקופחת ממש בישלה את ראשי והמשכתי לצעוד. הייתי מאוד צמאה ועייפה ולא מצאתי דרך לחזור הביתה. ראיתי מרחוק את בני ישראל עובדים קשה. רצתי (בקושי) לכיוונם בשביל לעזור להם בעבודה הקשה. ראיתי שמשה כבר גדל והפך לנער יפהפה. הוא הכה את האיש המצרי שצלף בזקן היהודי. הלכתי אליו ושאלתי את משה: "תסלח לי, אתה משה?" משה ענה לי: "כן, אני משה נסיך מצריים." אמרתי לו בחזרה: "שמעתי עליך, אני בטוחה שבני ישראל יצאו מתישהו ממצרים! "וזה לא יקרה..." משה השלים את המשפט שלי. "למה?" "כי פרעה אף פעם לא יסכים לכך, אף פעם לא יצליחו לשכנע אותו. אני מכיר את פרעה, הוא מלך עקשן!" משה אמר בעצב והלך משם.
פרק 9- אני חוזרת הביתה
הייתי כולי עייפה. מחשבות הסתובבו לי בראש. מה אם לא אחזור בזמן לליל הסדר? התקווה האחרונה שלי הייתה משה, הלכתי אחריו והגענו למקום עם סנה בוער. "מי זאת?" שמעתי קול מסנה. משה הסתובב לאחור וראה אותי. "איבדתי את דרכי, הגעתי מהעתיד ואני רוצה לחזור הביתה! אני יאחר לליל הסדר!" קראתי בעצב. נראה שמשה היה מבולבל כל כך והייתי בטוחה שהקול מן הסנה ידע למה אני מתכוונת. "אתה אלוהים הרי, אתה יכול להחזיר אותי הביתה!" אמרתי והורדתי את נעליי. אלוהים עשה קסם ובשנייה אחת ראיתי את ביתי. אמי עוד לא חזרה והיא הייתה צריכה לבוא עוד כמה דקות! השתעלתי והסרתי את האבק מימני.
פרק 10- ליל הסדר
מזל שהגעתי הביתה בזמן! סבא וסבתא שלי כבר באו וכל המשפחה אחריהם. גם אמי ואבי כבר חזרו מהעבודה עם סלי קניות ומצרכים לחג. כולנו התיישבנו וקראנו ביחד את ההגדה ונהנינו! בחרתי שלא לספר לכולם את מה שקרה לי בכדי לא להעמיס עליהם מידע. חגגנו ביחד ושרנו את שירי ההגדה בקול.
הסוף!
|
|
מוקדש
ל מיקמק1, AVIGAL, zamz, מיקמקצ, סגולי588, וביא, רואנדה131, הרסולה, שוקו5288, אליוסף, ענבל1593, חימימי2 | |
|
|
