|
~הילדה באגדה~
|
25/04/2016 |
פרק 1
"זואי! תסדרי את החדר שלך!" נשמע קולה של אימי, "טוב" עניתי בייאוש ונאנחתי, שוב פעם צריך לסדר את החדר לכבוד פסח- היום בערב כל מיקמק סיטי תבוא לבית שלנו כדי לחגוג את ליל הסדר השנתי, אבל אני לא מתרגשת. הרמתי את הכדור, הבובות והספרים מהרצפה וסידרתי אותם בשורות שורות. פתאום נשמע קול חבטה- ספר חום עתיק שעליו היה הרבה אבק נפל על רצפת החדר, התקרבתי אליו ונשפתי כדי להעיף את האבק. "הגדה של פסח , נא לא לפתוח" , לא יכולתי להתאפק - הציורים שעל הכריכה הקדמית והאחורית פיתו אותי לפתוח את הספר, אז פתחתי .
פרק 2
מיד נשאבתי למקום לא מוכר, נסעתי בזמן ואז נפלתי על חול , בעוד חבורת אנשים מסתכלת עליי. "במה אתם נועצים מבט? תתחילו לעבוד!" נשמע קול כועס במיוחד, מיד מיקמק אחד צעד קדימה , מיק-פרעה האכזר והנורא , שהורה על המצליפים להמשיך להצליף בשוטים. אחד מהעבדים בא אליי, "את חייבת להציל אותנו, את חייבת לשנות את הסיפור" הוא חייך, "אז את היא המיועדת" .
פרק 3
"אני? המיועדת? אתה בטח צוחק! אף אחד לא בוחר אותי במחניים , בשיעורים, בהפסקה, בבית.." מלמלתי, מבטו נהיה רציני. "באמת?.." שאלתי והסתכלתי עליו, מיק-פרעה שוב הגיע, והוא דאג להסתיר אותי בשק יוטה קרוע וישן. "מה אתה עושה?.." מלמלתי, אך הוא סימן לי להיות בשקט. "הפירמידות מוכנות?" מיק-פרעה שאל, "מוכנות, אדוני" , "והעמודים?" , "מוכנים.. הכל מוכן, אדוני" , מהחור ראיתי שמיק-פרעה רק חייך והלך, ואז העבד בעט אותי לנהר, ואני שחיתי שם.
פרק 4
שחיתי שם , לא ידעתי לאן בכלל. ראיתי חלק בנהר שמלא בצמחי גומא ו2 בנות- אם ובת, עם תיבה ביד. הבת החזיקה את התינוק והאם את התיבה, משה בתיבה. "נצטרך להיפרד ממך" האם בכתה וביתה חיבקה אותה, ואני הגעתי לאיפה שהן היו , קשורה. הבת התקרבה , הרימה את השק ופתחה אותו בעודה מנערת אותו- נפלתי משם על החול הרך. "מי את?" הן שאלו ביחד והסתכלו עליי, "זה לא משנה מי אני, זה משנה מה אני יכולה לעשות" מלמלתי, "באתי לתקן את האגדה, תניחו את התינוק על המים ובואו איתי"
פרק 5
התינוק שחה, ואני לקחתי את הבנות- שהיו יוכבד ומרים, אל מקום מסתור עם הרבה שיחים. "בת מיק-פרעה, מיקליאופטרה, עכשיו תבוא עם הבנות שלה. תראו" לחשתי ,והיא באמת באה- מאופרת עם שמלת מלכות וכתר, לצד עבדותיה. "איך את יודעת את כל זה?" מרים הסתכלה עליי, "זה לא משנה! היא תעזור לנו, היא המיועדת!" יוכבד חייכה , "אתן לא תראו את התינוק הזה הרבה זמן" מלמלתי.
פרק 6
"מה? לא נראה אותו?!" חיוכה של יוכבד הפך לפרצוף עצוב ודיכאוני. "לא" הסתכלתי עליה ולרגע אחד הרגשתי איך זה שאם מאבדת את ביתה , ואז נזכרתי בבית שלי- מה יקרה אם אימי תגלה שאני לא נמצאת שם?
פרק 7
לאחר כמה זמן , ראיתי איש מצרי מכה איש יהודי. לא יכולתי לראות שוב את המראה המזוויע הזה, "3..2..1" ספרתי בלב ומיד נער לבוש בבגדי מלכות הגיע ורצח את הנער המצרי, הלכתי אליו. "עבודה טובה!" טפחתי לו על השכם, "מי את?" הוא הסתכל עליי, "זואי, המיועדת הטובה.. איך שלא תקרא לזה. עכשיו, בוא , חייבים לשחרר את היהודים ממיק-פרעה"
פרק 8
הגעתי עם משה למיק-פרעה במשך 10 ימים , כל פעם הטלנו עליו מכה אחרת. אך ביום האחרון קרה דבר, הוא נכנע. "קחו את העם שלכם ולכו מכאן" מלמל, חייכתי. יצאנו אל העם ,"אתם חופשיים!" משה צרח והם שמחו, "נעשה על זה חג!" אחד היהודים הציע, "כן!" אחת צרחה, "נקרא לו חג הזואי!" , הסתכלתי עליהם. "אולי פשוט נקרא לו.. פסח?" חייכתי, "אהבנו!" חייך אלי משה .
פרק 9- סיום
חזרתי הביתה , לבית האמיתי. אימי נכנסה ואני עשיתי את עצמי מסדרת ,"בואי לסדר!" היא חייכה ואני הלכתי אחריה, מאושרת.
וככה נוצר חג הפסח.
|
|
