|
יומני לג בעומר
|
19/05/2016 |
יומני היקר, היום אנטי ממש מתרגשת, כי זה לג בעומר, הנסיעה למדורה הייתי לא קלה בעיקר בגלל אחי. אבל בסוף הגענו( תודה לאל) שמחתי וחגגתי נתנו לנו צמידים זוהרים צלינו מרשמלו ומרוב שמחה ובלבול ובגלל השעה, לעסתי את צמידי זה היה שורף אמא אחת שהייתה שם עזרה לי נתנה לי מים זה נגמר בזה שהתקשרו למחלקת רעלים זה לא היה רעיל אבל שורף כל הדרך היה לי כואב ושורף בכיתי ורציתי לצרוח אבל ידעתי שאין טעם ושזה רק עוד יותר יכאב לי לפחות המים (וכמובן שהמרשמלו) עזרו לי קצת. להרגשה וללשון. כשהתעוררתי בבוקר גיליתי שזה רק חלום. פחדתי ללכת למדורה אז עשיתי פני ישנה ובאמת נרדמתי. עד שאמא העירה אותי( באממת תודה אמא!) ואז גיליתי שזה לא היה חלום, אבל מזל שאמרו שזה לא רעיל ונצלתי זה היה היום שלמדתי מזה זהירות, למחרת כשטאיר חברתי הטובה ביותר בכתה, שאלתי אותה למה:"טאיר מה קרה?" היא ענתה לי:"כל מה שעשיתי זה להסתובב איתך, ובדיוק ביד שהחזת בא יש לי כוויה.." אז התחלתי להבין מה קרה חשבתי שזה חלום וניסיתי להתעורר, אבל זה לא היה חלום זה היה סיוט ואמיתי! יש לי כוחות אש צעקתי בליבי. לבשתי כפפות בכיתי אבל כל מה שירד מעייני זה לבה. אז נעלצתי להפסיק לבכות ישר אחרי הבית ספר קניתי כפפות אבל זה לא עזר... כי הם נמסו, בגללי, אמרתי לעצמי אני חייבת להגן על משפחתי. וזאת הייתה הבעייה הקשה מי כל למחרת העמדתי פני חולה אמי רצתה למדוד את חומי. אבל לא העזתי לתת לה, פחדתי שתישרף, אמרתי לה במהירות:"אני אמדוד" למראה מה שראיתי במתחום התחלתי לחשוב:" אולי אני באמת חולה?" ואז הבנתי שזה בגלל הכוחות
לאחר שבוע- יומני היקר עברה עלי תקופה ארוכה שהיה קשה לסכם אותה ובסוסף למדתי לשלוט בכוחותיי.
|
|
