|
מיק אמא קסומה (פרק שלישי)
|
10/07/2016 |
טוב לפני שאני ממשיכה בסיפור אני חייבת להגיד משהו..
ביום חמישי שעבר נפגשתי עם הסופרת אתי אלבוים! אתם כבר בטח יודעים שהיא כתבה את הסיפור אמא קסומה שעליו אני כותבת עכשיו! היא מקסימה וקסומה.. ומאוד נחמדה! ועכשיו לסיפור:
ירדתי לרחוב והתיישבתי על ספסל. פשוש קטן ניקר לידי כמה פרורים, ועף לדרכו. עדיין תהיתי איך זה שאני ילדה, ומה אלו הפרחים הסגולים האלה? פתאום, כמו בהבזק של ברק צץ לי רעיון. אני יכולה לנסות להריח שוב את הפרחים! מעניין מה יקרה!
רצתי במעלה המדרגות והם חיכו לי שם. הפרחים. אבל הם לא היו לבד, הם הביאו איתם אורח.. מצנפת סגולה מוזרה. לא התייחסתי אל המצנפת, פשוט הרחתי את הפרחים. תחילה, לא קרא כלום. לאחר כמה דקות הרגשתי סחרחורת, אבל נראה לשוא, כי דקה אחרי זה הסחרחורת נעלמה והרגשתי רגיל למדי. לא התעלפתי ולא כלום. נשארתי ילדה. מרוב כעס רציתי לבעוט בפרחים הסגולים, הרי שהם לא עשו לי כלום, אלא זאת אני שרציתי להריח אותם ולא הם, הם לא פתחו את פיהם ואמרו לי "תריחי אותנו". כמעט התפוצצתי מכעס, לא התאפקתי וחטפתי את המצנפת הסגולה. הבטתי בה. לא קרה כלום. חבשתי אותה על ראשי, ושוב לא קרא כלום. "למה הדבר הזה לא פועל?!?!" צרחתי חזק כל כך, עד שערן, בני הבכור יצא מביתי מרוב בהלה. "ילדה, זאת את שוב? למה את לא חוזרת לבית שלך? הרי אמרת שיש לך בית.."
לא רציתי לענות לו. כן, אני יודעת, אני מיקמקית מבוגרת ומי שפונה אליי אני עונה לו, ובטח ובטח שאני אענה לבן שלי, אבל הפעם פשוט לא רציתי. הייתי מוטרדת מידי וקפאתי על מקומי. "ילדה?"
הוא שאל שוב. לא חשבתי פעמיים ואמרתי:
"קוראים לי.. אממ.. דניאל?"
איך יכלתי לדעת שבני הבכור עומד ללכת עכשיו לבית הסמוך בשכונה הסמוכה, לדפוק על הדלת ולשאול אחד אחד של מי הילדה הזאת והאם הם מכירים אותי בכלל.
לא הספקתי לעצור אותו, הוא פשוט הלך לדרכו. כאשר השכן המנומנם פתח לערן את הדלת והביט בו בעיניים משתאות לרגל השאלה המוזרה, העמדתי פנים שאני לא מכירה ולא שומעת את ערן. הוא הבטיח בי בפליאה.
השכן ממנומנם הפך לעצבני, וקרא לעבר ערן:
"תקשיב, אם זאת מתיחה אני הולך לדבר על כך עם אמא שלך. או יותר נכון, אמא שלכם."
זה ממש עיצבן אותי! הנה אתה מדבר עם אמא שלו ואפילו לא יודע! "אמא שלי בעבודה", אמר ערן.
"לא אכפת לי! אז אני אלך לאבא שלכם!"
ערן הביט בי במבט כועס.
מה יכלתי לעשות? לצעוק על השכן "נו נו נו" ולעשות לו עם האצבע? ערן משוכנע שאני הבת של אחד השכנים ושקוראים לי דניאל, אבל זה רק השם המדומה שלי. זהו זה. לא הצלחתי להחזיק את זה עוד.
פשוט פרצתי בצעקה..
המשך יבוא!
|
|
מוקדש
ל, כל המיקמקים ,הקסומים! | |
|
|
